מה הם חיי תרנגולת? להסתובב ולנקר בקרקע, להתעופף למרחקים קצרים, להתגולל עם חברותיה בעפר, ולהסתופף איתן בלילה. תחת רודנותו של האדם נכפה על גופה של התרנגולת לייצר ביצה כמעט מדי יום, ואז גוזלים אותה ממנה. האדם לא מתיר לה מגע עם אמה, הורג את אחיה הזכרים - הרי הם לא יטילו ביצים - ושולחים אותה למותה בגיל צעיר.
תזמון גרוע לח"כ אורית נוקד
שרת החקלאות אורית נוקד בחרה בתזמון גרוע במיוחד להביא בפני ועדת החינוך של הכנסת (מחר, 23 בינואר 2012) תקנות המבקשות להנציח לאורך שנים את ההתעללות בתרנגולות בתעשיית הביצים בישראל. מדוע מדובר בתזמון גרוע? כיוון שחודש ינואר 2012 ייזכר בעולם כמועד בו הפכה החזקת תרנגולות בכלובי רשת חשופים (כלובי סוללה) לבלתי חוקית בכל רחבי האיחוד האירופי. בישראל לעומת זאת עשוי חודש ינואר 2012 להיזכר כחודש בו אישרה הכנסת להקים לולים חדשים שאינם עומדים אפילו בסטנדרט האירופי המינימלי.
כלובי סוללה הם לולי רשת חשופים שלא מאפשרים לתרנגולת שום התנהגות טבעית במשך כל שתי שנות חייה. התרנגולת גרה בצפיפות עם חברותיה בכלוב המותיר 25x30 ס"מ לתרנגולת (750 סמ"ר, כשטח מסך מחשב), היא לא יכולה לנקר בקרקע, להתפלש בעפר, לחוש ביטחון מינימלי בזמן הטלת הביצה או לשייף ציפורניים. התסכול הגדול גורם לתוקפנות בין התרנגולות, מה שהביא לעולם את הפרקטיקה האכזרית של חיתוך מקור האפרוחות כשהן נולדות.
במדינות האיחוד האירופי החליטו על הגינות מינימלית כלפי התרנגולות: מדינות מסוימות החליטו להוציא את התרנגולות מהכלובים, ולהחזיק אותן בלולים מודרניים, לולי מעוף, עם חצרות או בלעדיהן.
750 סמ"ר לתרנגולת
המדינות המאפשרות ללולנים להחזיק את התרנגולת בכלובים, מחייבות לשלב בכלוב אביזרים שיאפשרו לתרנגולת ביטוי מינימלי של התנהגות טבעית. לאחרונה התבשרנו שתעשיית הביצים האמריקאית - אולי המתועשת ביותר בעולם - הגיעה להסכמה על חקיקה פדרלית שתאמץ כמינימום את הכלובים האלה, משולבי האביזרים. התקן לו הסכימה התעשייה האמריקאית הוא גבוה אף יותר מהרף המינימלי הקיים במדינות אירופאיות המתירות שיטה זו. התקן המינימלי עליו הוסכם בין ארגון תעשיית הביצים בארצות הברית לבין ארגון הגנת החיות מחייב לתת לכל תרנגולות מינימום שטח של 800-930 סמ"ר ולהתקין אביזרים שונים בכלוב.
התקן שמשרד החקלאות הישראלי מציע נמוך מהתקן האירופי המינימלי. למעשה עדיין לא נקבע תקן כל כך נמוך באף מדינה בעולם. מדובר בתקן שקובע שיינתן לכל תרנגולת שטח של 750 סמ"ר, אך לא יותקנו אביזרים בכלובים, יותר להחשיך את הלול ולהרעיב את התרנגולות למשך שבועיים על מנת להגביר את תפוקת הביצים, ותקום ועדה שתמליץ תוך שנתיים אם יותקנו האביזרים.
על "הכלובים המאובזרים" נחלקות הדעות. בגרמניה למשל התנהל הליך בבית המשפט החוקתי, בטענה ששיטת גידול מסוג זה אינה מספקת לתרנגולות את תנאי המינימום בסיסיים. ואכן, בית המשפט ביטל את ההוראות שאפשרו את החזקת התרנגולות בכלובים המאובזרים והמשופרים הללו, והותיר רק את ההוראות המאפשרות החזקה בלולים ללא כלובים.
כמה תעלה ביצת חופש?
בסיעת "העצמאות" הישראלית לא שמעו, כנראה, על אור לגויים, אף לא על אור מהגויים. מבחינתה ישראל יכולה להיות עם לבדד ישכון, והתרנגולות בישראל יכולות להיות בתנאי החזקה מהסוג שמאמצים היום במדינות כמו סין. השרה נוקד מבקשת מהכנסת לאשר תקנות שיאפשרו להקים לולים חדשים, של כלובים חשופים, אפילו בלי התוספת הבלתי מספקת של אביזרים, כמו תאי הטלה ומוטות עמידה. את מחיר ההחלטה האומללה הזו ישלמו לא רק מיליוני תרנגולות, אלא גם החקלאים והתעשיינים, שיתקשו לייצא מוצרי ביצים לאירופה, וסופם שיצטרכו להשקיע השקעה נוספת ולעבור - מטעמים ציבוריים ומשפטיים - ללולים ללא כלובים.
למרבה המזל, ח"כ אורית נוקד עומדת כמעט לבדה מאחורי התקן המוצע. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן הביע שוב ושוב את עמדתו לפיה על התקנות להתאים לכל הפחות לתקן האירופי. בוועדת החינוך של הכנסת התקנות לא אושרו עד כה, למרות שישה דיונים שהתקיימו, משום שחברי הכנסת רוצים לולים ללא כלובים או לפחות לולים שיעמדו בתקן האירופי. גם שופטי בג"ץ כבר התבטאו ברוח דומה.
אגב, מעבר ללולי מעוף לא צפוי להביא לשינוי משמעותי במחיר הביצה. הקמה של לולי מעוף זולה יותר מהקמה של כלובים מאובזרים (לפי משרד החקלאות העלויות שקולות), ואין הבדלים משמעותיים גם בעלות התפעול.
מחר תצטרך נוקד לחצות את המשוכה של חברי הכנסת, אבל אם לא תאמץ הוראות המתחשבות בצורכי התרנגולות, היא תצטרך לעמוד גם בפני מבחן בג"ץ. האם היא תצליח במקום בו קודמיה נכשלו בעניין פיטום האווזים?
המחבר הינו פעיל לזכויות בעלי חיים