חצי שנה למחאה החברתית: בחזרה לאנשי המאהלים

בקיץ האחרון נפל דבר בישראל. אנשים רבים יצאו מבתיהם ושכנו במאהלים ברחבי הארץ במחאה על יוקר המחייה ובדרישה לסדר יום חברתי במדינה. חצי שנה לאחר תחילת אותה מחאה היסטורית, חזרנו אל אנשי המאהל אותם פגשנו בקיץ ובדקנו מה השתנה אצליהם בעקבות המחאה, אם בכלל, והאם הם מתכוונים לצאת שוב ולהפגין, כשתגיע השעה. חלקם אופטימים יותר ואחרים פחות לגבי הצלחות המאבק והאפשרות לשנות משהו במדינה, אך בעוד שמספר מהם אומרים כי נעשה שינוי תודעתי חשוב היתר מדגישים כי בחייהם שלהם לא השתנה דבר.

אוסקר גר ברח' וולפסון בדירה עליה הוא משלם 2400 ש"ח על שכירות לחודש. הוא דווקא חושב שהמאבק הצליח לעורר את מודעות האנשים ולחזק את הסולידריות. "המאבק הצליח, כי הוא עורר את הציבור ששמע את האמת. אנשים הפסיקו לחיות לבד והבינו שכדי לשנות משהו צריך להיות מאוחדים. במאבק הזה היו רופאים ומנקים שנאבקו זה לצד זה. הבינו שאנחנו צריכים להיות יחד כדי להצליח. הפוליטיקאים לוקחים את העם עכשיו יותר ברצינות ומבינים שהוא הבוס ושצריך להקשיב לו". לדעתו המחאה צריכה להמשיך ובאותו הכיוון. "בזמן הבחירות הפוליטיקאים יקבלו סטירה אלקטרולית שתוביל אותם למקום הנכון. עשינו עבודה טובה, ככה משנים דברים ועוד נראה את הפירות. זרקנו גרעין, הפרי עוד ייגדל".

אוגוסט 2011: אוסקר אוליביה במאהל בגינת לוינסקי

ניר גר בשכירות בתל אביב, ברח' נחמני פינת יהודה הלוי ומשלם 2500 ש"ח לחודש. הוא חושב שהמאבק הצליח ועוד נמשיך לראות את זה בקרוב. "המאבק הצליח בזה שהוא עורר את המודעות ואני מאמין שעוד נראה בקרוב שינויים קטנים בזמן ההקרוב. הייתי יוצא להפגין שוב על אותו הדבר, אם זה יהיה משהו אמיתי ושזה לא יהפוך לטרנד". הוא מקווה למאבק משמעותי שיזכיר לממשלה שהעם הוא הריבון שלה. "העדיפויות של הממשלה כפי שאנחנו רואים אינן ברורות, הממשלה הזאת אינה מחוברת לעם. הייתי ממשיך ומפגין כדי לשנות את המצב הזה, בעיקר מפריע לי הריכוזיות במשק ואני מקווה שדברים ישתנו בקרוב".

יולי 2011: ניר לוי במאהל ברוטשילד

כרם גרה במעונות הסטודנטים בירושלים ונוסעת להורים בסופי השבוע לזכרון יעקב. היא עובדת בשלוש עבודות חלקיות וחושבת שלמרות שעדיין אין תוצאות קונקרטיות, התוצאה הכי גדולה של המאבק היא שכבר לא מתעלמים מהדרישות שהועלו במחאה. "אנשים יודעים שהמצב רע, יש אנשים שמנסים עדיין לפעול ויש מי שאדיש, אבל בהחלט יש יותר איכפתיות". היא פסימית לגבי האפשרות להשפיע כרגע על מה שקורה במדינה, אך דווקא היא רואה התגברות של המוכנות למחות. "יש הרבה עוולות שצריך לתקן. המחאות האלה מתפרצות כל כמה זמן כי כל פעם יש משהו אחר שמתסכל ומעיר אותנו. אני מקווה שדברים ישתפרו למרות שנראה שמאוד קשה להשפיע על מה שקורה במדינה". אחד הדברים שהוציאו אותה לאחרונה לרחוב הוא הדרת הנשים. "זה לא משהו בלתי נפרד מהמחאה, זוהי מחאה חברתית כוללת".

יולי 2011: כרם וינר במאהל בירושלים

שגית גרה באותה הדירה בה גרה בזמן המחאה עם בתה, משלמת 3500 ש"ח בחודש על שכירות ואינה חושבת שהמאבק קצר פירות. "אני לא רואה תוצאות בינתיים. אין פיקוח על שכר הדירה וכפי שזה נראה המאבק לא הצליח. בששת החודשים האחרונים החיים שלי לא השתנו בכלל ואני אצא שוב להפגין על אותו נושא אם צריך. אז, בקיץ, זה היה רגע נדיר וצריך לנצל אותו עוד כמה שאפשר. אני אצא למאהל ואהיה בו כל יום עד שנשיג את כל מה שרצינו עוד אז".

יולי 2011: שגית שאול במאהל בראשון לציון

הלל קולר שהה לפני חצי שנה במאהל שקם בירושלים ועודנו גר, כמו אז, בבית"ר עילית עם הוריו. לדעתו, המאבק לא צלח והקיום בארץ נעשה יותר ויותר קשה. "כל הזמן מעלים לנו את יוקר המחיה – החשמל, המים – הגזירות רק מחמירות. אני עדיין מחפש דירה משלי אבל המחירים יקרים. לא השתנה כלום מבחינתי בחצי השנה האחרונה, חוץ מזה שאולי חסכתי כסף כי אני גר אצל ההורים". הוא אומר כי היה יוצא להפגין שוב על יוקר המחיה – אבל הוא די מיואש.

יולי 2011: הלל קולר במאהל בירושלים

שרה גרה בבני ברק עם שני שותפים ומשלמת 1300 ש"ח בחודש על שכירות. היא עדין פעילה בנושא הדיור ושומרת על קשר עם יתר פעילי המאהל. "אנחנו נפגשים כל ראשון ורביעי ועושים עבודה פרטנית בשטח של לעזור לאנשים שצריכים עזרה. אנחנו גם מקיימים הרצאות בבית העם". היא חושבת שהתוצאות עדיין לא נראות על פני השטח, אך מתחתיו רוחשת פעילות ענפה של פעילים שיצאו מאדישותם. "יש פעילות בשטח, גם אם לא רואים עדיין את התוצאות – חוץ מאולי חוק חינוך חינם, שזה חצי הצלחה כל עוד זה לא יבוא על חשבוננו. זה שלב מאוד התחלתי אבל המאבק הצליח להעלות את המודעות של האנשים". שרה מוסיפה כי תמשיך ותמחה על נושא הדיור עד שיימצא פתרון.

יולי 2011: שרה בכר במאהל ברוטשילד

נתי גר עכשיו באותה דירה בה גר קודם, ביחידה מתחת לבית של הוריו ומשתתף איתם בהוצאות המחייה השוטפות. הוא לא מרגיש שהמאבק שינה משהו מבחינת החיים שלו אבל הוא כן חושב שנעשה שינוי כלשהו במנטליות של העם. "המאבק הצליח בזה שהוא שינה את התפיסה והצליח להוציא אנשים לרחובות. אבל פרקטית, יש מעט מאוד הישגים בשטח. אני לא מרגיש שאני אצליח להתקדם בחיים ולהשיג דירה ולהקים לעצמי חיים". כעת גם הוא מודע יותר לנושאים חברתיים ואלה יוציאו אותו שוב מהבית, אם וכאשר. "ראיתי שיש אפשרות ליצור שינוי אז. נושאים של חינוך חינם או הפחתת המיסוי הם דברים שיגרמו לי לצאת שוב להפגין".

אוגוסט 2011: נתי וקנין במאהל בבית שמש