נשארנו דתיות גם בצבא

אלפי בנות דתיות ויתרו על שירות לאומי ובחרו דווקא בגיוס מלא לצה"ל.צה"ל פותח בפניהן יותר תפקידים ונותן מענה לצרכים ההלכתיים. אבל מערכת החינוך ורוב הרבנים מתנגדים

  • חיילות דתיות
סיגל ארביטמן

א' קצינה בחיל המודיעין, מפשילה את חצאית המדים שלה ומראה לי שמתחת היא לובשת מכנסי טרנינג. מתברר שבקור החורפי צריך למצוא פתרונות יצירתיים כדי שהרגליים לא יקפאו. א' וחברתה הילה אלטמן, המשרתת כמדריכת שריון, הן בנות דתיות שהחליטו שבמקום להתנדב לשירות לאומי אחרי התיכון הן רוצות להתגייס ולעשות מסלול צבאי רגיל. הצבא מעודד גיוס של דתיות לשורותיו, אבל הוא עדיין לא השכיל למצוא להן פתרון לבוש תקני לבעיית החצאית. "קר לנו ברגליים", אומרת הילה. "תכתבי שהיינו שמחות לו היו מאשרים לנו ללבוש גרביונים מתחת לחצאית, אולי מישהו יעשה משהו בנדון".

כיום משרתות כ?3,000 חיילות דתיות בצה"ל, חיילות שהמסלול הטבעי שלהן הוא התנדבות בשירות לאומי. בשנים האחרונות חלה עלייה בביקוש מצד דתיות לשרת במסלול גיוס מלא, והרצון לכך רק גובר והולך. בתוך כך, מגוון תפקידים צה"ליים נפתחים בפניהן. אם בעבר חיילות דתיות שירתו בתפקידי הוראה וחינוך, היום הן עומדות גם בפני האפשרות של שירות בתפקידי שדה או יציאה לקצונה.

מטרת הצבא היא לעזור לבנות למצוא את מקומן בתפקידים משמעותיים שיעלו בקנה אחד עם אורח חייהן ההלכתי, ועבור מטרה זו צה"ל מעמיד משאבים רבים, החל במינוי קצינה מיוחדת המוצבת ברבנות הראשית, שתפקידה לדאוג לבעיות ולדילמות העולות בעת שירותה של בת דתייה בצבא, וכלה בשיתוף פעולה עם עמותת אלומה, ארגון שחרת על דגלו מטרות של ליווי בנות דתיות שהחליטו כי גיוס מלא לצה"ל הוא רצונן, ותמיכה בהן.

כ?25 אחוזים מהבנות הדתיות מתגייסות לצבא. מעבר לרצון לתרום למדינה, המניע העיקרי בבחירה להתגייס הוא התפיסה שעל דתיים ללמוד לחיות בשיתוף פעולה עם שאר הקבוצות בחברה הישראלית.

עוד בוואלה! NEWS

צפו: ירדן ויזל ומיטל ברונר בשופינג כחול-לבן בתל אביב

בשיתוף HONDA
לכתבה המלאה

"אם קצת קשה אז בורחים?"

א', הילה אלטמן וכן ונסה ביליניג, מדריכת סימולטור בחיל האוויר, הן חיילות דתיות בנות 21, שתיים מהן נשואות. אף אחת מהן לא מתחרטת לרגע על הבחירה שעשתה, וההרגשה שבחרו במסלול הנכון עבורן מתחזקת ככל שחולף הזמן.
למה להתגייס, למה לא ללכת לשירות לאומי?
א': "התגייסות של דתיים לצבא והשתלבותם בחברה הן צו השעה מבחינתי. מעבר לאתגר ולהתמודדות, הבנות שמתגייסות יחיו עם חילונים בעתיד. ההיתקלות באנשים שאורח חייהם שונה היא בלתי נמנעת, והצבא הוא מסגרת מגבשת מאוד שבה כולם שווים: דתיים וחילונים, בנים ובנות, אז זו דרך מצוינת להתרגל ולתרגל את העובדה הזו".
אבל למה מלכתחילה לשים את עצמך במצב שבו יכול להיות שתצטרכי לשים בסימן שאלה את אורח החיים הדתי שלך?
"כי מה, אם קצת קשה אז בורחים?"

ניכר כי המשפט הזה הוא תמצית מהותן של הבנות האלה, שהחליטו להתגייס על אף המכשולים. מתברר שבניגוד לשפע המידע בנושא שירות לאומי שמעמידה בפניהן מערכת החינוך הדתית, המידע בנושא גיוס מלא לצה"ל לא קיים עבור בנות דתיות.

המרואיינות זכו לתמיכה ממשפחותיהן. הבעיה מתחילה בדרך כלל כשהן מחפשות מידע על הגיוס, מידע שמסופק לכל חילונית בבית הספר באופן מוסדר, ועבור הנערה הדתייה מוסתר ומוחבא.

"אין ספק שגיוס דתיות לצה"ל עדיין לא נפוץ", אומרת א'. "משכבת הגיל שלי אף אחת חוץ ממני לא התגייסה. יותר מזה, כשרציתי לשאול בנות דתיות איך היה להן בצה"ל, היה לי קשה למצוא כאלה".

הילה: "אצלי זה היה קצת שונה. אמנם יחסית היו אצלנו הרבה בנות שהתגייסו לצבא, אבל עדיין לא נותנים מענה לבנות שרוצות להתגייס. בבית הספר אין מספיק הסברים, ואין שיתוף פעולה מצד המערכת עם בנות שמתעניינות בזה. מעבר לכך, יש גם אינפורמציה מוטעית. למשל, לא מזמן נשאלתי על ידי בת שרוצה להתגייס אם זה נכון שנשים עושות עוד דברים בצבא חוץ מלהגיש קפה. חשבתי שזה משהו שכבר 30 שנה ידוע שהוא לא נכון, ומתברר שלא".
ונסה: "באולפנה שבה למדתי הטמיעו בנו הרבה חששות מפני גיוס לצה"ל. ניסו לשכנע אותי לא ללכת והזהירו אותי שבסוף אצא חילונית. בשלב מסוים העדפתי פשוט לא לדבר על זה. זה לא שינה אצלי כלום כמובן, אני הרגשתי מאוד בנוח עם זה, כאילו זה הדבר הכי נכון עבורי לעשות".

בניגוד לדעת הרבנים

עם האספקטים שמהם מערכת החינוך הדתית מעדיפה להתעלם עמותת אלומה מתמודדת, תומכת בבנות דתיות שבחרו בשירות צבאי מלא ומלווה אותן. העמותה מפעילה תוכניות להרחבת מעגל המשרתים והמשרתות בצה"ל, בדגש על בנות דתיות. לפי נתוני אלומה, רוב הבנות מתגייסות מתוך תחושת שליחות עמוקה ורצון לתרום. העמותה הקימה מוקד מידע לבנות המעוניינות להתגייס, המאויש על ידי חיילות דתיות. בנוסף, מוזמנות הבנות לימי גדנ"ע, לסדנאות ולשבתות משותפות בחברת חיילות דתיות. בקיצור, הריק האינפורמטיבי בנושא ממולא על ידי אלומה במטרה לתמוך בבנות ולהכווין אותן לפני גיוסן.

ליפעת סלע, מנכ"לית העמותה, נושא גיוס בנות דתיות לצבא קרוב ללב במיוחד, בשל היותה בנעוריה דתייה שהחליטה להתגייס. "ההתמודדות עם דעות שונות ועם אנשים שונים היא אספקט של החיים המשותפים שלנו בארץ, ואיתו מערכת החינוך הממלכתי?דתי לא מתעסקת. בחברה שעושה קשר ישיר בין ערכים לדת, יש חשש מהיתקלות במקרים של ערכים ללא דת, למשל בצבא, וזה מקום מאתגר מאוד. יש בנות שזה יחליש אותן ויש בנות שזה יחזק אותן, אבל אין ספק שהחוויה הזו מותחת שרירים שלא הופעלו עד אותו הרגע. מזה מערכת החינוך הדתית חוששת, ופה עמותת אלומה נכנסת לתמונה.
"העמדה העקרונית של מינהל החינוך הדתי היא שבנות דתיות צריכות לתרום לצבא על ידי התנדבות לשירות לאומי, ולשם מכוונים אותן, נקודה. המורים בבתי הספר, שצריכים לטפל פרטנית בבנות שרוצות להתגייס, לא יודעים או לא רוצים להתעסק בזה. פה זו הנישה שלנו. לא מעט מהן רואות בגיוס מלא שליחות, למה לא לעזור להן בכך?"
איך החלטה של בת דתייה להתגייס מתקבלת בקרב מנהיגי המגזר, הרבנים?
"ההלכה קובעת שלנשים אסור לשרת בצה"ל, ואני לא מכירה אישית רב שמתיר זאת באופן גורף. מצד שני, רוב הבנות המתגייסות מקבלות לכך אישור מהרב בסופו של דבר. יש לא מעט קולות היום שטוענים כי רוח ההלכה יכולה להיות גם סוגיה חברתית, והסוגיה של גיוס בנות דתיות היא סוגיה חברתית ולא הלכתית בעצם. אנחנו באלומה לא מתעסקים בזה כל כך, אנחנו לא בית מדרש הלכתי".
אין הרבה רבנים שהיו מאשרים צעד כזה, אבל יש כאלה שדווקא תומכים ומעודדים בנות להתגייס. אחד הקולות המעודדים הוא הרב בנימין לאו, רב שכונת קטמון בירושלים וראש בית המדרש לצדק חברתי, שבתו התגייסה לצבא. "חשוב לי שהבת הדתייה תהיה שותפה במה שנקרא 'קיום מצווה של שירות למדינה'", הוא אומר. "שירות למדינה הוא חלק מהחובות האזרחיות, אבל בעיניי גם חלק מהחובות הדתיות. אדם דתי, חובתו במציאות של חברה שנמצאת במצב ביטחוני כזה להתגייס לטובת החברה בחזית ובעורף, בתנאי שהבת מוצאת את המסגרת שטובה לה ושהיא שומרת עליה מבחינת הסביבה הטבעית שלה ולא מעמידה אותה במבחנים בלתי אפשריים".
הרבנים מתירים את הבחירה בקרב בנות דתיות?
"אני חושב שלא כל הרבנים היו אומרים את זה בקול רם, אבל בת שמתלבטת ברצינות אם להתגייס כי היא חשה שיש לה מוטיבציה לשרת כאזרחית שוות חובות במדינה - תמצא את הרב שיברך אותה וייתן לה לא רק את ברכת הדרך, אלא גם ליווי ועצה".

מה בדבר הליווי והעצה שעל מערכת החינוך הדתית להעניק לבנות דתיות לפני גיוס?
"פה יש בעיה. יש מגמה של מערכת החינוך הדתית להמעיט ככל האפשר בהתגייסות בנות לצבא, מחשש שבת הנמצאת בחברה ליברלית תמצא את עצמה בסביבת סיכון גבוהה, ומערכת החינוך הדתית מעוניינת לצמצם את התופעה הזו. אני חושב שיש פה החמצה גדולה כי בנות כן מתגייסות במספרים גדלים, ולכן אי השותפות בזה יוצרת מערכת של הפקרה, במקום ללוות אותן. ללוות בת זו חובה ראשונה במעלה, כמעט משפחתית, וצריך להושיט עזרה".

דילמות? אולי בזמן הטירונות

כמובן שחלק מהקשיים של בת דתייה בעת שירות צבאי לא מסתיימים לפני שכף רגלה חוצה את שערי הבקו"ם. המפגש עם חילונים בטירונות, בבסיס ותוך כדי הקורסים מזעזע את עולמן, שהיה עד אותה עת ברור ונהיר, ומורכב רובו ככולו מאנשים שומרי מצוות כמותן. שלוש המרואיינות התאהבו בצבא ובאנשים שנמצאים בו, ועם זאת שמרו על דרך חייהן הדתית ובחירתן לחיות תחת ציווי ההלכה.
על פי עדותן, לא רק שאמונתן לא התערערה, היא אף התחזקה לנוכח העולמות החדשים שנפתחו בפניהן והפיתויים שניצבו מולן. אף אחת מהן לא התחרטה על הבחירה שעשתה, חוץ מבטירונות אולי, שכמו כל חיילת רגילה, שאלו את עצמן, "מה אני עושה פה?"

את נקודות החיכוך שנוצרו בין ההלכות הדתיות לבין הצרכים הצבאיים הן פתרו בעזרת הבנה ותמיכה מצד מפקדיהן, התייעצות עם הרבנות הראשית והרבה רצון טוב מצד כל הצדדים ש"הזיווג" יצליח.
א': "מישהי דתייה סיפרה לי שבטירונות היא היתה צריכה לתרגל זריקת רימון, ובתרגול הזה צריך להישכב והמפקד צריך לשכב עלייך. בעיה. אז היא נעמדה על הרגליים האחוריות והביאו לה מפקדת שתיפול עליה, והכל היה בסדר. הבעיה נפתרה".

הילה: "במהלך השירות שלי נתקלתי רק בהתחשבות ובהרבה הבנה מצד החברות החילוניות שלי שמשרתות איתי, ומצד חיילים שלי. למשל, הם יודעים שיש דברים שלא אומרים לידי כי אני דתייה. לפעמים יש התחשבות יתרה, ואני זו שאומרת להם שזה בסדר, אתם יכולים לדבר בטלפון בשבת לידי. אני מבינה שזו דרך החיים שלהם".

ונסה מקשרת את הדילמות שבהן היא נתקלה בצורך הלאומי להתאקלמות ולהשתלבות של המגזר הדתי בחברה. "מה שמאוד מפחיד אותי בעולם הדתי הוא הנטייה להסתגר. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שרוב העם לא דתי, והצבא הוא מקום טוב להיחשף לכך כי כולם נמצאים יחד ב'בוץ' הזה, וזה מאחד. זו הזדמנות טובה להכיר ולהיפתח ולמחוק דעות קדומות. כמו שלמדתי הרבה על העולם החילוני, החילונים שמשרתים איתי למדו הרבה על העולם הדתי, ואפילו מאוד התעניינו בהרבה סוגיות הלכתיות שחייבו אותי לחזור הביתה ולברר אותן עבורם, כך שעל הדרך גם אני התחזקתי".
סוגיות הדרת נשים בצבא ויחסי צבא?חברה הן נושאים נפיצים בצה"ל כרגע, כאלה שהצבא לא מעוניין להתעסק בהם. כל השאלות בנושאים אלה שהפניתי לבנות נענו בתגובה שנעה בין חוסר רצון לענות, להתערבות של נציגי דובר צה"ל שנכחו בראיון וביקשו לרדת מהנושא.

יש להניח שכל אחת מהן מחזיקה בדעתה האישית ביחס לסוגיות אלה, אולם אין הן מרגישות שהן מייצגות את הציבורים הנדונים, ואין הן מרגישות שמאז עליית הנושא לסדר היום הציבורי, השתנה משהו בעולמן הפרטי. להפך. לשאלה "האם הן היו ממליצות לבנות דתיות אחרות להתגייס", הן ענו פה אחד: "כן".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully