ערב הבחירות המוקדמות בדרום קרוליינה, העתידות להתקיים בשבת, הולך ומתפזר במהירות ערפל הקרב שאפף את ראשיתו של המאבק הפנים-רפובליקני על המינוי הנכסף. ואכן, מה שהצטייר והוצג עד כה כמרתון מתיש, נראה כעת כמירוץ לטווח קצר יותר. זאת כאשר מושל מסצ'וסטס לשעבר מיט רומני מצליח, הן בזכות המכונה הארגונית והכספית המשומנת שעלה בידו לבנות והן בזכות תדמיתו כיחיד המסוגל להביס את אובאמה, לנתק עצמו מהדבוקה הרפובליקנית החותרת למינוי, וכך להגדיל את הפער שבינו לבין כל יריביו.
נכון שעונת הפריימריז עתידה להימשך עד יוני, אולם ניצחונו הצפוי של רומני במעוז האוונגליסטי שבדרום קרוליינה עתיד להוות סימן באשר לעומק ולהיקף התמיכה בו, וכך להוציא כבר עתה את העוקץ מהמשך סבביה של ההתמודדות. מדובר במדינה שהרכב מצביעיה משקף ומייצג בצורה גבישית ומזוקקת את הפלח האולטרה-שמרני והדתי של המחנה הרפובליקני, שהתייחסותו הבסיסית לרומני היתה עד כה רוויה חשדנות וטינה.
מדוע? הן על רקע עמדותיו הפרגמטיות והמתונות יחסית בקשת רחבה של סוגיות חברתיות, מדיניות, תרבותיות וכלכליות (שבאו לכלל ביטוי, בין היתר, ברפורמת הבריאות מרחיקת הלכת שקידם במדינתו מסצ'וסטס), והן על רקע דימויו כאיש תאגידים קר ונטול חמלה, המרוחק שנות אור ממצוקותיו ומקשייו הכלכליים של מעמד הצווארון הכחול.
הפרדוקס הרפובליקני
אך חרף ניכור מתמשך בין המועמד המוביל לבין הגרעין הקשה של פעילי השטח ואוהדי המפלגה בתוך מעוזיה הפונדמנטליסטיים, עלה בידו לזכות בניצחון (ולו גם בהפרש קולות זעיר) במאחז השמרני שבאיווה, והוא נמצא היום על סף ניצחון מרשים גם בדרום קרוליינה. הסיבה להתפתחות פרדוקסלית זו כפולה ואינה מעוגנת בידידות מופלאה בין הקנאים לבין רומני העסקי והענייני כל כך.
מדובר, ראשית, במדרג של העדפות שליליות. חרף חששותיו של האגף האידיאולוגי ממתינותו הבסיסית של רומני (גם אם זו חבויה בימים אלה מתחת לציפוי שמרני), דאגה זו נראית זניחה בהשוואה לעוינותו העמוקה פי כמה כלפי המתגורר בבית הלבן.
מאחר שכל סקרי דעת הקהל מאוחדים בדעתם ש"רק רומני יכול" להביס את ברק אובמה בבחירות שייערכו בנובמבר (משום שהוא פרגמטי, המסוגל לגייס ביום ההכרעה מגזרים נרחבים של דמוקרטים ומצביעים עצמאיים), חלק מהגרעין הקשה הרפובליקני מעדיף אותו.
בנוסף, יש לזכור שהאופוזיציה הפנימית לרומני מפולגת לארבעה מועמדים: ניוט גינגריץ', ריק פרי, ריק סנטורום ורון פול, והם עדיין בזירה. פיצול פנימי זה עתיד לסייע לרומני, ולו גם כברירת מחדל. גם העובדה שהמועמד המתון השני, מושל יוטה לשעבר ג'ון הנטסמן, הודיע על פרישתו מההתמודדות ועל תמיכתו ברומני עתידה להעביר לחיקו את גוש "מצביעי המרכז" הרפובליקנים בשלמותו וללא עריקות או איומים בגיזרה זו.
האירוניה היא שיריבו של הנשיא עתיד להיות מועמד חף מכל כריזמה וקסם אישי, שגם חלק ממצביעיו ילכו לקלפי כמי שכפאם שד. דמות שהיא היפוכו המוחלט של אובמה.