כי לגוף אין חלקי חילוף

נתחיל ונאמר: לגוף אין חלקי חילוף. בעניין הזה, הפרסומת הכי מפורסמת ברדיו דוברת אמת. השאלה שעליה אין הסכמה היא אם מגה גלופלקס מסייע לגוף להימנע מהצורך בהם - קרי, להימנע מניתוח. זאת גם השאלה שעומדת בימים אלה במרכזה של תביעה ייצוגית על סך מיליארד שקלים, שהוגשה נגד החברה ונדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

מגה גלופלקס אינו תרופה, אלא תוסף תזונה שנמכר ברשתות הפארם ובחנויות טבע. הוא מכיל שני חומרים פעילים: גלוקוזאמין, שמוצג באתר החברה כאבן הבנייה של הסחוס, וכונדרואיטין, המגן על הסחוס. במוצר המתקדם יותר יש גם משכך כאבים טבעי שנקרא MSM, שהשפעתו אנטי?דלקתית ומפחיתה נפיחות במפרק פגוע. בעלון היצרנית, חברת "טעם טבע אלטמן", שמופץ לבתי המרקחת, נכתב כי "שילוב רכיבים אלה יחד נמצא אפקטיבי בתיקון ובניית סחוסים, הפחתת כאבי פרקים, המרצת התחדשות רקמות הסחוס, שיקום סחוסים שחוקים ועיכוב פירוק של המפרקים". באתר החברה נטען כי מגה גלופלקס הוא "תוסף הגלוקוזאמין?כונדרואיטין היחיד אשר נבדק מדעית בארץ ונמצא יעיל". עוד נחזור לבדיקה המדעית.

חבילה שמספיקה ל?70 ימים עולה כ?260 שקלים (ובמבצעים שונים אף פחות). את מגה גלופלקס מומלץ לצרוך לאורך זמן רב, מה שאומר הוצאה חודשית של כ?100 שקלים. הקלה ראשונית בתסמינים אמורה להופיע בתוך שלושה עד שישה חודשים, והשפעת הכדור תימשך, לכאורה, כל עוד ימשיכו ליטול אותו.

את עו"ד יצחק חשן (53) אני פוגשת בביתו בתל אביב. הוא היה בין ארבעת מגישי התביעה הייצוגית נגד "טעם טבע אלטמן" ב?2006, בטענה להטעיה בפרסום. בית המשפט אישר אותו כתובע ייצוגי יחיד. חושן סובל מניוון מפרקים כבר יותר מעשר שנים, "מחלה ארורה שירשתי לצערי". עד היום עבר ארבעה ניתוחים להחלפות מפרקים, בשתי הברכיים ובשני הקרסוליים, ועדיין מתקשה ללכת. "הבעיה בניתוח היא שהוא לא מחזיק לתקופה ארוכה, ולכן הייתי מוכן לנסות עוד דברים", הוא מסביר. "כששמעתי את הפרסומת של מגה גלופלקס ברדיו, זה קסם לי. אמרו שם שזה מטפל בסחוסים, ואני כל כך רציתי להיפטר מהעניין הזה. אז קניתי את הכדורים והתחלתי לקחת, בין הניתוחים. אחרי חצי שנה שזה לא עזר נאלצתי להמשיך בטיפולים הקונבנציונליים, ונותחתי שוב. הפסקתי עם מגה גלופלקס כשהבנתי שאני מוציא הרבה כסף על כלום. למחלה אין טיפול, רק ניתוח מרפא, כי הוא מחליף לגמרי את המפרק ואז אין חיכוך בין העצמות. מדובר כאן בגרימת נזק כלכלי לאנשים, ולכן נקבנו בסכום הגבוה".

חשן טען בתביעה כי התוסף מסוגל לכאורה להקל את תסמיני הכאב של ניוון המפרקים, אבל אינו מרפא אותם. הפרסומים שאליהם התייחס בתביעה היו עלונים של מגה גלופלקס מהשנים 2007-2006 וקטלוג פרסום מ?2005 שהופץ בבתי המרקחת: נטען בהם שהמוצר משקם את הסחוס, מחדש את תהליכי בנייתו ובעל נוסחה מיוחדת להפחתת כאבי פרקים. עוד נכתב כי "מגה גלופלקס הוא מוצר הפרקים הטבעי היחיד שנחקר מדעית ונמצא יעיל".

אולם המחקרים רחוקים מלהוכיח חד?משמעית את השפעת הגלוקוזאמין והכונדרואיטין על שיקום הסחוס. היו אמנם שמצאו כי שימוש ברכיבים אלה הוריד את קצב איבוד הסחוס במשך תקופה של כחצי שנה, בעיקר אצל מטופלים שטרם סבלו מפגיעות - מה שיכול להראות ששימוש בחומרים יכול לסייע במניעה. לעומתם, שני מאמרים מקיפים שפורסמו בשנים האחרונות בכתב העת הרפואי "Annals of Internal Medicine" קבעו שלכונדרואיטין השפעה מינימלית, אם בכלל, על הסימפטומים של ניוון סחוסים, ולגלוקוזאמין אין השפעה כלל. גם מחקר שנערך בשווייץ ופורסם ב?2010, שכלל 3,800 מטופלים, הראה שהחומרים הפעילים במגה גלופלקס אינם משפיעים על דלקות מפרקי הברך והירך. החברה טוענת כי מחקר זה סבל מבעיות מהימנות ועורר מחאה בקהילה המדעית.

המחקרים הובאו גם בפני בית המשפט. עוזר מנהלת אגף הרוקחות במשרד הבריאות ויו"ר הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור, טל לביא, קבע בחוות דעת שהוגשה לבית המשפט כי פרסום המוצר חורג מן הנתמך במחקר המדעי. לדבריו, יעילותו הרפואית של מגה גלופלקס לא הוכחה ולא הוכח שהחומרים הפעילים בו נספגים בגוף ומשפיעים על הפרקים. משרד הבריאות עצמו החליט לא לקחת צד בתביעה, בטענה שהסוגיה המשפטית שעלתה לדיון - איסור לייחס סגולות מרפא למזון ולתוספי תזונה - מוסדרת במסגרת תקנות בריאות הציבור. הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת, עו"ד יצחק קמחי, טען שבחברה לא הצליחו להוכיח שמגה גלופלקס יכול לרפא את מחלת ניוון השרירים ולבנות את הסחוסים מחדש. ב?2008 הינחה הממונה על הגנת הצרכן להימנע מפרסום המבטיח ריפוי ובנייה מחדש של הסחוס.

בדיון בבית המשפט המחוזי הוצג קטלוג המוצרים של "טעם טבע אלטמן" ובו ציטוט ממחקר שערך ד"ר רונן דבי, שבמסגרתו נבדקו 57 חולים שהיו מועמדים לניתוח החלפת ברך. "הנבדקים קיבלו במשך ארבעה שבועות לפחות מגה גלופלקס", נכתב בקטלוג. "כל הנבדקים בקבוצת הטיפול ביטלו את הניתוח". אלא שבמהלך הדיון התברר כי המחקר של ד"ר דבי כלל לא בדק אם הניתוחים בוטלו. דבי, שהעיד מטעם החברה, הודה כי החומרים המצויים במגה גלופלקס אינם מטפלים במחלה אלא רק משפרים את תסמיניה, וכי כאשר אין סחוס - אי אפשר לבנות אותו מחדש. הוא ציין, עם זאת, כי גלוקוזאמין וכונדרואיטין עוצרים את הרס התאים.
בספטמבר 2010 אישר השופט מגן אלטוביה את התביעה הייצוגית. הוא קבע כי יש מקום לדון אם "טעם טבע אלטמן" הטעתה ביחס לסגולות הריפוי שקיימות לכאורה במגה גלופלקס ויכולתו לבנות את הסחוס מחדש. "סקירתן של מסקנות המחקרים מלמדת שאלו עסקו בהשפעתם של החומרים על תסמיני המחלה ולא על ריפויה", נאמר בהחלטת בית המשפט. "לא עלה בידיהן של המשיבות (החברה) לסתור את קביעתו של הממונה על הגנת הצרכן, המהווה ראיה לכאורה בדבר הפרסום המטעה... האדם הסביר הנתקל באוסף היגדי המשיבה כמכלול, עלול שיהיה מוטעה לחשוב כי לצד הבאת מזור לכאביו יהא בכוחו של המוצר גם 'לפתור את בעייתו מבפנים', כדברי הפרסומות, במובן של ריפוי מחלתו". על עדותו של ד"ר דבי כתב השופט כי אין להתעלם ממנה, אולם לאו דווקא לטובתה של החברה: "התייחסות החברה למחקר של ד"ר דבי היתה התייחסות מטעה", ציין.
השופט לא אישר את הסכום המבוקש בסך מיליארד שקלים. "נוכח העובדה שהתוסף הקל על תסמיני הכאב של המשיב (התובע חשן), הרי שהוא וצרכנים דומים לו נהנו ממנו במידה מסוימת. לפיכך, הנזק שנגרם הינו בגובה חלק מהסכום ששולם עבור התוסף ולא בגובה הסכום המבוקש במלואו".
"טעם טבע אלטמן" עירערה על ההחלטה לבית המשפט העליון. לפני שבועות אחדים נדחה הערעור. השופטים אשר גרוניס, עדנה ארבל ואסתר חיות החזירו את הנושא לדיון בבית המשפט המחוזי וכתבו: "אף מעדותו של מומחה מטעם התובעים עולה כי חלק מהפרסומים לא שיקפו באופן מדויק מחקרים שבוצעו בנושא, וכי המחקרים אינם כוללים ממצאים בדבר בנייה מחדש של הסחוס. בכך יש כדי להצדיק את קביעת בית המשפט המחוזי לעניין קיומה לכאורה של הטעיה". הם ציינו כי יהיה קשה לכמת את הנזק שנגרם לצרכנים בשאלה אם ומתי הסתמכו על הפרסום המטעה, והיפנו את הצדדים לניסיון גישור.

חשן מתקשה להסתיר את כעסו על החברה. "אם הם היו אומרים שכל מה שהמוצר שלהם עושה זה שיכוך כאבים, לא היתה בעיה. אחוז המכירות שלהם היה אפס, כי אני ואחרים היינו משקיעים במשכך כאבים זול בהרבה. אבל הם טענו בפרסום שזה עוזר לבעיה, ובזה הם היטעו את הצרכנים".
"החברה לכאורה הטעתה ציבור שלם של אנשים", אומר עו"ד דוד קירשנבוים, שייצג את חשן במשפט. "חגגו על אנשים בסכומי עתק. גם לפי שיטת אלטמן הדבר היחיד שמגה גלופלקס עושה זה קצת עוזר לכאב, ובשביל כאבים לא צריך להוציא 100 שקלים בחודש, אפשר לקנות משכך כאבים שעולה 10 שקלים. עובדה שמגה גלופלקס לא הוכר כתרופה, אלא כתוסף. עובדה גם שהפרסומות שונו: במקום הצהרות שהתוסף מרפא או מצמיח סחוסים, עכשיו מפרסמים אנשים שמספרים שלהם זה עזר".

ואמנם, בעקבות דרישת הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת, שונו הפרסומות, והן כוללות עתה "עדויות אישיות" של אנשים שמגה גלופלקס סייע להם לטענתם בהתמודדות עם כאבי הפרקים, ותודה נרגשת למי שהמליץ עליו בפניהם. לשאלתנו טענו בחברה כי "האנשים הנשמעים בפרסומות לא קיבלו עבורן תמורה כספית אלא רק שתיים?שלוש אריזות של המוצר" - הטבה בסך כמה מאות שקלים. באתר החברה באינטרנט עדיין מופיע המשפט "מגה גלופלקס הוא תוסף הגלוקוזאמין?כונדרואיטין היחיד אשר נבדק מדעית בארץ ונמצא יעיל", והחברה אומרת כי היא עדיין עומדת מאחורי תוצאות המחקר שנערך בארץ - הגם שאמינותו הוטלה בספק בבית המשפט. לטענתה, "הפרסומים המדוברים בתביעה היו בעלון מקצועי ולא כזה המיועד לציבור, ולכן כל התביעה היא על עניין של פרשנות".

בחודשים האחרונים פירסמו כמה איגודי רופאים, ובהם האיגוד הישראלי לאורתופדיה והאיגוד הישראלי לראומטולוגיה, הנחיות בנושא טיפול במחלת ניוון המפרקים (אוסטאוארתריטיס). בהנחיות הודגש כי מנגנון הפעולה של המוצרים הפעילים במגה גלופלקס (גלוקוזאמין וכונדרואיטין) עדיין לא ברור באופן מוחלט. "חלק מהמחקרים רומזים כי השילוב של שני החומרים עשוי להפחית כאב טוב יותר מאשר כל תכשיר בנפרד", נכתב שם, "אולם מחקרים אלה אינם עקביים לגבי ההשפעה על מהלך המחלה. הנחיות טיפול במדינות מערביות וסקירות להערכת טכנולוגיות חדשות שהתפרסמו בשנתיים האחרונות, אינן עקביות לגבי ההמלצה לשימוש בגלוקוזאמין ובכונדרואיטין, במיוחד לנוכח העלות הכספית הגבוהה של טיפול לאורך שנים".
לדבריה של יו"ר האיגוד הישראלי לראומטולוגיה ומנהלת היחידה לאשפוז יום ראומטולוגי במרכז הרפואי ת"א (איכילוב), פרופ' או?רי אלקיים, הנושא שנוי במחלוקת בעיקר בגלל הבעייתיות בחומרים עצמם. "אם הגלוקוזאמין יכול לסייע במשהו, זה רק בהליך של שחיקת סחוס ולא דלקות מפרקים", היא אומרת. "אם אומרים שהוא נוגד דלקת זה לא נכון, זה אפילו לא מה שהוא מתיימר לעשות. הציבור הרחב לא מבדיל בין מושג זה או אחר, ועלול להיווצר בלבול. יוצא לי לפגוש מטופלים שמגה גלופלקס סייע להם, והיות שאין לו תופעות לוואי זו לא טעות לתת למטופל לנסות אותו. אבל מכאן ועד להבטיח שהמוצר ימנע דלקת ויעצור את
השחיקה או יחדש את הסחוס - הדרך ארוכה. זאת פשוט אמירה לא נכונה".
לדברי אלקיים, כיוון שעל תוספי תזונה אין אותה בקרת איכות שיש לתרופות (למשל, לגבי אופי המחקרים ואיכות המוצרים), אי אפשר להיות בטוחים לגבי יעילות התוספים. "אני בכלל לא יכולה להיות בטוחה שבתוך תוסף זה או אחר יש באמת את מה שמבטיחים לנו. בתוך אוסף גדול של מחקרים לא מבוקרים ולא בהכרח טובים, יש כמה מחקרים שהם ברמה גבוהה יותר. אבל על כל מחקר שמראה תוצאה חיובית יש מחקר שמראה תוצאה אחרת".
רוב הרופאים המומחים שעימם שוחחנו, שנבחרו אקראית על פי התמחותם בלבד, מסכימים כי אין הוכחות מדעיות סבירות לכך שנטילה ממושכת של מגה גלופלקס יכולה לבנות מחדש סחוס במפרק, ובכך למנוע התפתחות של מחלת ניוון המפרקים. "אני לא ממליץ לחולים שלי על מגה גלופלקס, כי אין הוכחות שהוא יעיל בטיפול במחלות הגורמות לשחיקת המפרק", אומר ד"ר סטיבן וולקס, מנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. "אין שום מחקר שמוכיח שהחומר מחדש סחוס. יכול להיות שהוא יעזור לכאבים, אבל גם כדורים אחרים יכולים לשכך כאבים. אם מטופל יבקש ממני חוות דעת על הכדור, אגיד לו שהוא יכול להשתמש בו, כי אני לא מכיר תופעות לוואי, אבל אגיד לו גם שאני לא יודע שהוא מועיל במיוחד. העובדה שזה עזר לכמה אנשים לא אומרת שזה יעזור לכולם".
גם פרופ' הווארד עמיטל, מנהל מחלקה פנימית ב' בבית החולים שיבא ומומחה לראומטולוגיה, סבור שאין תמיכה מחקרית משמעותית לגבי התועלת של תוספי תזונה מסוג גלוקוזאמינים, כמו מגה גלופלקס. "עיקרה של פרסומת הוא עיוות מציאות כדי לקדם מכירות, ואין כאן דבר שונה במהותו", הוא מציין. "יש לזכור כי רקמת הסחוס הנפגעת בדלקת מפרקים ניוונית אינה מכילה כלי דם, ולכן כלל לא ברור איזו השפעה יכולה להיות לתוסף תזונה שנלקח דרך הפה ואינו מסוגל להגיע באופן משמעותי ועקבי לאתר הנחוץ, דרך הדם".
עמיטל מציין כי תרופות רבות שרופאים רושמים נועדו להקלה תסמינית, בלי שישפיעו באופן משמעותי על המחלה. "יש אורתופדים, ראומטולוגים ורופאי משפחה שרושמים תכשירים כאלה, אולי כתוצאה מבקשות של החולים שמושפעים מהפרסומות. אני בדרך כלל לא מרבה לרשום תכשירים מסוג זה. סוגיית תוספי התזונה שנויה במחלוקת, והם נתונים לרגולציה פחות קפדנית מאשר תרופות רגילות. זה לא מונע את מכירתם בכל מדינות העולם, כמובן. אני לא מאמין לפרסומות של תוספי תזונה, כפי שאני לא מאמין לפרסומות של מכונות כביסה".
בשונה מתרופה, הניתנת בהתאם להתוויות (הצהרה למה התרופה מיועדת) - בתוסף תזונה אי אפשר לטעון שהוא יעיל רק לדבר מסוים. "התחושה היא שלפעמים יש היסחפות מצד המשווק והמוכר, עד שהמוצר מתקבע בתת?המודע של הצרכנים בתור תרופה", אומר יו"ר איגוד הרוקחים, דודו פפו. "יכול להיות שהמוצר עובד, אבל כל עוד הוא לא קיבל את אישור משרד הבריאות כהתוויה, מבחינתי אין לו התייחסות רפואית. כדי לטעון שתוסף תזונה מיועד לטיפול בתופעה מסוימת, החברה המייצרת צריכה להביא מחקרים קליניים מאושרים על ידי משרד הבריאות. כשחברה טוענת בפרסומים שיש לה מחקרים מדעיים אבל לא קיבלה את הגושפנקה של משרד הבריאות, אין לאף אחד אפשרות חוקית לטעון ליעילות".
פפו מציין כי במהלך השנים, "טעם טבע אלטמן" ריככה את המונחים שבהם היא משתמשת בפרסומיה. "בהתחלה דיברו על משהו יותר דרמטי, והיום מדברים על הקלה בכאב.

מבחינתי, אין הבדל בין זה לבין ויטמין B12 או C, מי שמייחס לזה התוויה רפואית - מטעה. זה לא אומר שלמוצרים האלה אין יכולות, שהם לא מסוגלים לגרום לשיפור, אבל מפה ועד הצהרה, זה מנוגד לחוק, וככה זה בכל העולם. כשאתה אומר תוסף, רוב האנשים לא יודעים את ההבדל בין זה לבין תרופה. לכן צריך ליידע את הציבור".

באתר של "טעם טבע אלטמן" אכן מצוין כי "המידע המצורף הוא בגדר המלצה בלבד ואינו מהווה התוויה", ומפנים לבדיקת רופא. על האריזה כתוב, בהתאם לחוק, כי מדובר בתוסף תזונה.

החברות "טעם טבע" ו"אלטמן" התמזגו ב?2005. החברה המאוחדת, בבעלות קיבוץ מעברות (76 אחוזים) וטעם טבע (24 אחוזים), משווקת מגוון של כ?1,500 מוצרים, הכוללים תוספי תזונה, ויטמינים ומינרלים, הומיאופתיה, מזון טבעי וכיו"ב. בין המוצרים המובילים של החברה, נוסף על מגה גלופלקס - גם אלספה (אומגה 3) ופרוטק. בישראל יש, אגב, חברות נוספות המוכרות תוספים המכילים גלוקוזאמין וכונדרואיטין.
משה טוקר, מנכ"ל "טעם טבע אלטמן", אומר שגם בעולם יש תרופות המתבססות על המנגנון המשולב של גלוקוזאמין וכונדרואיטין. "בארה"ב השילוב הזה נחשב תוסף, באירופה יש אותו גם כתרופה. אבל אין שום בסיס להשוואה בין מגה גלופלקס למשככי כאבים כמו אופטלגין או אקמול. אלה מספקים הקלה זמנית בכאב דרך פעולה על מערכת העצבים - נטרול של אותות כאב, ומגה גלופקלס פועל ברמת המפרק במנגנונים שונים, שתוצאתם היא בין היתר שיכוך כאב. הסיבה שאורתופדים מעדיפים להמליץ על רכיבי גלוקוזאמין וכונדרואיטין היא שרכיבים אלה מספקים שיכוך כאבים לאורך זמן וללא תופעות לוואי, מה שלא קיים בתרופות. וזה כשלעצמו, יתרון גדול".
"טעם טבע אלטמן" הפנתה אותנו לשלושה רופאים הממליצים על מגה גלופלקס. אלה סיפרו לנו על תגובות טובות שקיבלו ממטופלים, אבל גם הם אינם שבויים בקסמו של המוצר בכל הנוגע לטיפול במחלות פרקים. ד"ר בנימין בנדר, אורתופד מומחה להחלפות מפרקים בבית החולים אסותא, הסביר שהוא ממליץ על שימוש במגה גלופלקס בשילוב עם תרופות משככות כאבים. "יש מחקרים שמראים ששני החומרים הפעילים במוצר יכולים להיות יעילים, אבל זה לא יעזור למי שהברך שלו, למשל, שחוקה לגמרי. שחיקה כזאת רואים בצילום, כשהעצמות נוגעות זו בזו, ויש מגבלות בתנועת המפרק. אם לא עוצרים בזמן שחיקה של מפרק, היא יכולה להתקדם והמפרק ייפגע עוד יותר. גורמי הסיכון הם גיל, משקל, גנטיקה ופגיעות קודמות. מטרת הטיפול היא להגיע לאיכות חיים טובה, ואם זה לא עוזר - השלב הבא הוא להמליץ על החלפה של המפרק".
ד"ר אבי פנסקי, אורתופד מומחה, ממליץ על שימוש בתכשירים המכילים גלוקוזאמין וכונדרואיטין בעיקר מסיבה אחת: הם נמצאו יעילים בהפחתת הכאב ושיפור התפקוד של הסובלים משחיקת סחוס. "מחלת שחיקת הסחוס וניוון המפרקים גורמת לכאבים ולירידה באיכות החיים של המטופל. כרופאים, התפקיד שלנו הוא להקל את מכאוביו ולשפר את רמת תפקודו. גלוקוזאמין וכונדרואיטין סולפט נמצאו יעילים בהפחתת כאב ובשיפור התפקוד בקרב הלוקים באוסטאוארתריטיס, ותופעות הלוואי הכרוכות בשימוש בהם נדירות וקלות. נכון שלא הוכח מעבר לכל ספק שהם בונים מחדש את הסחוס, אבל הם מנסים לשמר את מה שיש ומאטים כנראה את קצב ההרס שלו. מי שכבר אין לו סחוס אין טעם שייקח את החומרים האלו, אבל מי שנמצא בתהליך של שחיקת סחוס יכול להשתמש בהם".

לדבריו, הוא משלב בטיפול גם פעילות פיזית הכוללת שמירה על הכושר האירובי, על כוח השריר ועל תנועה של המפרקים, וגם טיפול בכאב. "יש תרופות שמעכבות תהליך דלקתי, אבל תופעות הלוואי שלהן עלולות להיות קשות, כמו פגיעה במערכת העיכול ובכלי הדם. הקו הראשון שמנחה אותי הוא שעדיף לטפל עם מה שעוזר וגם לא גורם נזק".

ד"ר אמיר אורון, אורתופד מומחה מבית החולים קפלן ברחובות, אומר כי "תוספי תזונה המגינים על הסחוס משמשים טיפול נוסף או חלק מארסנל הטיפולים שיש לנו לדלקת מפרקים ניוונית. מי שלוקח תוספים הם אנשים שמגיעים לדרגת שחיקה משמעותית במפרק. לתוספי התזונה יש כמה תכונות שמביאות לאפקט טיפולי יותר משמעותי מטיפול בפלסבו (חומר דמה נטול השפעה; ב"א), שאין בו כלום. אין להם תופעות לוואי, ולכן זה יכול להיות טיפול טוב לאורך זמן. רוב המטופלים הם מהאוכלוסייה הבוגרת שלוקחת הרבה תרופות, וקשה מאוד לשלוט על התגובה הבין?תרופתית אצלם. נוסף על כך, יש כיום הוכחה בבעלי חיים ששימוש ארוך טווח בתוספי תזונה מצליח להקטין את הרס הסחוס".

פרסומת תמורת 2 חבילות

"בזכות מגה גלופלקס קיבלתי חיים חדשים, חזרתי לטפס על מנופים בעבודה. מגה גלופלקס עשה לי שינוי אדיר בחיים", כך מספר בשמחה אבי בן זאב (68) בתשדירי הפרסומת של החברה ברדיו. בן זאב הוא בודק מתקני הרמה שסבל מכאבים בברכיים. "שמעתי פרסומת שלהם ברדיו והתקשרתי לקבל פרטים על המוצר", הוא מספר. "שאלו אותי אם אסכים להשתתף בפרסומת, ואמרתי לעצמי, למה לא". הוא קיבל בתמורה שתי חבילות של מגה גלופלקס. "זה עזר לי, אז לא אכפת לי לעזור לאחרים", אומר בן זאב.

גם משתתפים אחרים בפרסומות למוצר סיפרו על דפוס דומה: הם התקשרו לחברה לקבל פרטים לאחר ששמעו את הפרסומות ברדיו - ואז נשאלו אם יסכימו להשתתף בפרסום.
לצד המפרסמים האלמונים, שהם חברי "מועדון הלקוחות של מגה גלופלקס", השתמשו בחברה גם בפרזנטורים מוכרים: הרקדנים רינה שיינפלד ועידו תדמור, השחקנים ישראל גוריון וחנה לסלאו והספורטאי לשעבר יאיר קרני. "חמשת הפרזנטורים שפירסמו את מגה גלופלקס משתמשים במוצר ומרוצים", נכתב באתר החברה. קרני (60), יועץ תזונה ובעל תואר שני בפרמקולוגיה, מספר שהתחיל להשתמש במוצר עוד לפני שהיה מוכר כמגה גלופלקס. "לפני 20 שנה נכנסתי לקבוצות אתלטיקה של ותיקים. בתחרות אחת ביפן התברר לי שחלק גדול מהאנשים לא ממשיך להתחרות בגלל בעיות מפרקים. התחלתי לקחת תכשיר שכלל את שלושת החומרים הפעילים - כונדרואיטין סולפט, גלוקוזאמין ו?MSM. אמרתי שאני לא לוקח סיכונים ולוקח את זה עכשיו, לפני שיהיו לי בעיות".

הקשר בינו לבין החברה נוצר לטענתו כשאחד ממטופליו, הרקדן והכוריאוגרף עידו תדמור, פירסם את המוצר וסיפר לחברה שמי שהמליץ לו על מגה גלופלקס היה קרני. "אני יודע שהמידע השנוי במחלוקת הוא כמה זה באמת מגיע לסחוס וכמה זה עוזר במניעה של פגיעות אפשריות. מה שאמרתי בפרסומת זה שמגה גלופלקס נותן לי את הביטחון שאני יכול לעשות מה שאני רוצה בלי להישחק".

מחברת "טעם טבע אלטמן" נמסר בתגובה:
על השינוי בפרסומי החברה בהתאם להוראת הממונה על הגנת הצרכן: "פרסומי החברה בכלי התקשורת המרכזיים היו ונשארו מבוססים על עדויות של משתמשים אמיתיים במוצר. הלבוש הקריאטיבי השתנה מדי פעם, אך המסר המרכזי היה ונשאר: מגה גלופלקס עזר לי לחזור ולשמר את איכות החיים שמגיעה לי ושאני רוצה בה. הציבור לא נחשף להסברים המיועדים לקהל המקצועי בלבד, שעליהם מתבססת התביעה. מגה גלופלקס מוגדר בישראל כתוסף תזונה, שבדומה לתרופה ללא מרשם רופא, נרכש לפי החלטת המטופל. יותר מ?80 אחוז ממשתמשי מגה גלופלקס רוכשים את המוצר בהמלצת רופא".

על המחקרים שעליהם מתבססים בחברה: "עשרות רבות של מחקרים איכותיים בחנו היבטים שונים של הרכיבים הפעילים. נערכו גם כמה סקירות מקובצות של מחקרים, שמהן עלה בבירור כי יעילות הרכיבים גבוהה משמעותית בהשוואה לפלסבו (תרופת דמה) והשימוש הממושך במגה גלופלקס (מעל שבע שנים) הוא בטוח ונטול תופעות לוואי כמעט לחלוטין. לא הסתפקנו במחקרים מהעולם ויזמנו מחקר קליני מבוקר במרכז הרפואי אסף הרופא, בראשותו של פרופ' הלפרין, מבכירי האורתופדים בישראל ומומחה בעל שם עולמי בטיפול בברכיים. ממצאי המחקר, שפורסמו בשנת 2000, אוששו ממצאים קודמים וזכו לפרסום נרחב בספרות הרפואית בעולם".

על עדותו של ד"ר דבי, שאמר שלא ניתן לבנות סחוס מחדש: "ד"ר דבי הסביר את המשמעות של בנייה של סחוס, ריפוי מפרק ואת פעילות הרכיבים. הוא אמר בעדותו: 'רואים שתוספת של כונדרואיטין וגלוקוזאמין עוצרת את האנזימים שמפרקים את הסחוס, ומכאן שהחומרים מעכבים הרס. ברגע שאנו מאטים את ההרס אנחנו לא יוצרים ריפוי, אלא מאטים את אותו חוסר איזון, מקטינים אותו. לא יהיה מצב שבו יהיו יותר תהליכי בנייה מהרס, אבל יהיה עיכוב של תהליכי ההרס. המוצר משפר את טווח התנועה ומוריד את הכאב".

על הלקוחות המשתתפים בפרסומות: "כל המשתתפים בפרסומות הם לקוחות ותיקים ונאמנים של 'טעם טבע אלטמן', שפנו אלינו באופן עצמאי והסכימו להשתתף בקמפיין. למרות שלא סוכם שיקבלו על כך כל תמורה או תשלום, החליטה החברה לתת לכל אחד מהמשתתפים שתיים?שלוש אריזות של מגה גלופלקס".

במשרד הבריאות אמרו: "המוצר מגה גלופלקס משווק בישראל כתוסף תזונה, ובהיותו כזה, אין אישור ליעילותו הרפואית על ידי רשויות הבריאות. משרד הבריאות נתן בדיון בתביעה הייצוגית חוות דעת לבית המשפט לגבי יכולתו של המידע שהביאו הנתבעים להיות בסיס לפרסומים שנעשו למוצר. מעבר לכך, המשרד לא היה צד בתביעה".