פרשנות: קדימה, לקרב פוליטי עקוב מדם

לירון מרוז מאמין שההכרזה של ציפי לבני על עריכת פריימריז בקדימה היא תחילתו של קרב פוליטי בין שני יריבים מרים, שהמפסידה הראשית בו עלולה להיות המפלגה

לירון מרוז
18/01/2012
קובי אליהו

(צילום: קובי אליהו, דניאל בוק. עריכה: יאיר דניאל, קריינות: אביב אברמוביץ')

עוד בוואלה!

סוף סוף זה אפשרי: ספא יוקרתי ומפנק אצלכם בחדר האמבטיה

בשיתוף ג'יימס ריצ'רדסון

כשהיא נטולת פמליה פוליטית, נכנסה הבוקר (רביעי) יו"ר מפלגת קדימה, ח"כ ציפי לבני, בצעדים מהירים למסיבת עיתונאים ששום דבר חדש לא ניתן היה ללמוד ממנה, למעט העובדה שהבחירות לראשות קדימה ייערכו ב-27 במרץ 2012. וגם כאן החידוש מוגבל: השינויים הפוליטיים והלחץ הבלתי פוסק מצד חברי מפלגתה לא הותירו ללבני אפשרות אחרת. זאת, למרות שרק לפני שבועות ספורים היא הצליחה בתרגיל פוליטי להעביר החלטה בסיעה שלא לערוך דיון בנושא עד לתום מושב החורף.

ואולי החידוש הוא דווקא בקביעת התאריך הסופי שבו תחדל קדימה לפעול במתכונתה הנוכחית. הפילוג, מאותתות כל נורות האזהרה, הוא פשוט בלתי נמנע. פעמיים נשאלה לבני בפירוש במהלך מסיבת העיתונאים בנוגע לתכניותיה הפוליטיות במקרה שלא תנצח ופעמיים היא התחמקה ממתן תשובה מפורשת בעניין. מי שמצליח לראות אותה מכהנת כמספר שתיים של שאול מופז ניחן בכושר דמיון מופלא. מופז, מצדו, טורח להבטיח תחת כל עץ רענן שיהיו התוצאות אשר יהיו - הוא יישאר בקדימה. בטח, אין ספק שהוא יסכים להיות חבר במפלגה שבראשה עומדת מי שרק אתמול אמר עליה בראיון לרזי ברקאי שהיא מתנהלת לפי "מצב הרוח, מצב העננים וכמות המשקעים שירדו בלילה".

קדימה במצב הרגיש ביותר בו הייתה מעולם

כך או כך, מצפים לנו חודשיים וחצי עקובים מדם פוליטי. מופז, שבטוח עד היום שגנבו לו את הבחירות הפנימיות הקודמות, לא השלים מעולם עם מנהיגותה של לבני. אנשים בסביבתו מתארים אותה כטירונית פוליטית, שלא יכולה, ואולי אפילו מפחדת, להקים קואליציה ולמשול. אנשים בקדימה מתארים לפרטי פרטים, כאילו היה זה אתמול, איך לא הצליחה לבני להקים קואליציה עם ש"ס לאחר פרישת אולמרט. כל אחד מהם בטוח שבתוך זמן קצר הוא היה מצליח לעשות את זה.

אם עד לפני שבוע וחצי היה בטוח מופז בניצחונו, הרי שהצטרפותו של יאיר לפיד לזירה הפוליטית הורידה במקצת את מפלס הביטחון העצמי. פיצוץ ישיבת חוץ וביטחון השבוע וכינוס מסיבת העיתונאים הבהולה שבה השתלח בפראות בראש הממשלה, הוכיחו שהסקרים הלא מחמיאים עשו את שלהם (אגב, נראה שכעסו של מופז כלפי נתניהו היה מוצדק. רק בוטות הדברים היא זו שמותירה טעם רע). לזכותו עומדים חצי הביקורת הרבים שמופנים כלפי יו"ר המפלגה מקרב חברי הסיעה וההנחה שמאיר שטרית ואבי דיכטר, אם יחליטו שלא להתמודד, יחברו אליו.

ביחס ליריב שלה, שמרה לבני עד היום - לפחות כלפי חוץ - על פאסון. גם היום, במסיבת העיתונאים, היא נמנעה משימוש במילים קשות כלפיו. כל זה לא אומר שבחדרי חדרים חוסר ההערכה שלה כלפי מופז נופל מיחסו אליה. לא יהיה זה מופרך להעריך שאם תנצח היא לא תזיל דמעה אם הפוליטיקאי, שלמסיבת העיתונאים שבה הוכרז על הצטרפותו לקדימה נכנס דרך החלון (פשוטו כמשמעו), יעזוב דרך הדלת הראשית.

נקודות התורפה שלה עם תחילת המרוץ הן מצבה הרעוע של קדימה בסקרים, כישלונה של האופוזיציה בכנסת והיריבים הרבים שקמו לה בקרב סיעתה. לימינה עומדות התוצאות המביכות שמשיג מופז בסקרים ולא פחות חשוב, שלושה שועלים פוליטיים שמלווים אותה – חיים רמון, צחי הנגבי ורוני בראון. בהתמודדות צמודה ודרמטית שכזו, לניסיון של השלושה עשויה להיות השפעה מכרעת על התוצאות.

בהיבט המפלגתי ניצבת קדימה במצב הרגיש ביותר שבו הייתה למן הקמתה. לכאורה, ביכולתה של מערכת בחירות לרענן את השורות, להמריץ את הפעילים ולהחיות את המפלגה. שלי יחימוביץ' הרוויחה בסקרים הרבה מנדטים בזכות התמודדותה מול עמיר פרץ. אולם האיבה ששוררת בין לבני למופז עלולה להוביל את מערכת הבחירות הזו לשדה קטל פוליטי. השאלה היא האם השניים ישכילו להוריד את גובה הלהבות מתוך ראיית העתיד, או שהעובדה שבשביל שניהם זה קרב של הכל או לא כלום תגרום לכך שבדיעבד יהיו הבחירות הללו על הזכות להנהיג את קדימה בדרך למחיקתה מהמפה הפוליטית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully