פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בית המשפט הגבוה לחוסר צדק

      לאחרונה דחה בג"ץ את העתירה נגד חוק האזרחות לפיו פלסטיני הנשוי לישראלית לא יקבל אזרחות או יורשה לחיות בארץ. יורם קניוק סבור כי זה צעד נוסף בהידררדות המוסרית של בג"ץ

      החתום מטה הוא יליד ארץ ישראל ואחד היחידים בארץ כיום, שהוא יהודי על פי הלאום שישראל אינה מכירה בקיומו. קראתי בעיון את דברי השופטים בנושא חוק ההגירה. ישנם שם דברים הנוגעים באפליה לפי חוק ובשנאת זרים לתפארה.

      השופטים שהחליטו על יישום החוק חיים המדינה אחרת מזאת שהשתתפתי בהקמתה. לדבריהם יש לאסור על נישואים בין פלסטינים לבין יהודים בישראל. ראשית יש לתקן טעות: ישראל אינה מדינה יהודית דמוקרטית מפני שדת היא דין ודמוקרטיה אינה יכולה להיות דין. היום כדי להיות שייך ללאום היהודי יש להיוולד עם מנת דם יהודי מאושר על ידי רבנים או להתגייר לפי ההלכה. מיליוני יהודים אמריקאים, רפורמים וקונסרבטיבים, אינם אפוא ברי חיתון עם בני עמנו הנבחר בארצנו, והיו דברים מעולם.

      השפיטה דנה ביושבי השטח הכבוש שלא סופח למדינת ישראל. אי לכך, כיצד יכולים שופטים לקבוע את קביעתם על אזור שנקרא בעולם המשפט הבינלאומי פלסטין, איך הם יכולים למנוע מבני ארצם הערבים החיים בשטחים להינשא לישראלים בישראל.

      בן גוריון הקים מדינה אחרת משל השופטים

      והאמירה על פיה מדינה קודמת לאדם ושישראל קודמת לאזרחיה היא-היא הבסיס הרעיוני לכל מדינה פשיסטית. גדלנו במדינה שבה הפרט קודם לכלל ולכן לא ניתן להכפיף בן אדם למדינה אלא אם זה רצונו. הבעיה אינה חדשה. בן גוריון הקים מדינה אחרת מזאת של השופטים האלה, ואחרי שהקים אותה שם לה מכשול כשמנע חקיקת חוקה עברית. הוא נמנע מחקיקת החוקה כדי לצרף את הדתיים – ובכך לא מילא את שהבטיחה מגילת העצמאות, שכישראלי בא בימים הייתי מציע לשופטים לקרוא אותה, עם כל הכבוד.

      הרי אילו הייתי מביא את רעייתי הנוצרייה ארצה, לא לפני חמישים ואחת שנים אלא היום, הייתה לבטח משוללת זכות להיות אזרחית ישראלית והיינו חייבים לחיות בארצות הברית. זה לא נורא. אבל אני מעדיף לחיות במולדתי. ואם כבר מדובר בארצות הברית, הרי שררה בה אפליה חוקית במשך שנים רבות. מאז, חלה שם מהפכה והשוויון בין בני דת גזע ומין שונים קיבל תוקף חוקי. אילו השופטים היו מבקשים לבקר בארצות הברית ואת הרשימה הזאת הייתי מפרסם שם, היו משלחים אותם חזרה הביתה כי לפי חוק אסור בארצות הברית להפלות לפי דת או לאום.

      ארצות הברית גם היא חיה עם טראומה של מוסלמים הבאים לפגע בה. יתר על כן ואף על פי כן, לא ניתן לחוקק חוק נגד מוסלמים המבקשים לבוא בשעריה, כמו מה שמבקש היום המחוקק במדינת היהודים. שם, בארצות הברית, למדו האזרחים על בשרם מהי גזענות ומה הוא היפוכו של חוק נאות. לכן, אמריקה שומרת על הדמוקרטיה שלה - חוטאת אבל נאבקת.

      מעניין, כואב, מפגע, לא ציוני ולא יהודי. בית המשפט הגבוה לצדק של ישראל שוכח מי היה ולמי הוא נצר ומהי ההיסטוריה היהודית. הוא גם שוכח מהי מדינת ישראל שהוקמה טרם באו שופטים אלה לכס המשפט, שופטים שמנסים להפוך את מדינת היהודים למה שהייתה דרום אפריקה. הבושה נעלמה לא רק ברחוב. אלא גם בבית הדין העליון.