כסדום היינו? על השחיתות הכלכלית

דניאל דורון

במשך עשור שלם - כך לפי כתב האישום שהגישה הפרקליטות נגד 13 נאשמים, בהם ראש הממשלה לשעבר - נעשו עבירות של קידום פרויקטי נדל"ן שונים תוך מתן שוחד לעובדים ולנבחרי ציבור בכירים.

פרויקט הולילנד לא נעשה במסתרים. הגבעה שעליה נבנה נראתה כאישה בחודש התשיעי (לך תסתיר זאת). גם מ?בין קטן בנדל"ן ידע, שמע או תפס שחריגה בולטת כל כך חשודה בשלמונים, רק לא משרד הפנים, הפרקליטות או המשטרה. רק מעט עיתונאים אמיצים, בהם יואב יצחק, הבינו ופירסמו.

אין זה מקרה יחיד. עורכי דין נדל"ניסטים מפורסמים הפכו למיליארדרים. הם ידעו איך לעבוד מול מינהל מקרקעי ישראל (מונופול ממשלתי מושחת). הם ידעו איך לשנות ייעוד אדמות בצורה שהניבה מיליארדי שקלים. זאת בעת שהמינהל סחט מחיילים משוחררים, שהתבקשו למסור את נפשם על הגנת אדמות ישראל, מחירי ספסרות ששיעבדו אותם למשכנתא לכל חייהם. את מחירי הספסרות קבעו שמאים המשרתים אינטרסים של גופים כמו הבנקים, המעוניינים (לטובת המאזן שלהם) במחירים גבוהים ככל האפשר לקרקעות.

תשתית "חוקית" לגזל

מחאת הקוטג' הבהירה סוף סוף שאנו, כצרכנים, קורבן לטייקונים. אך אלה לא יכלו לחמוס אותנו ללא גיבוי של ח"כים ואנשי ממשל שיצרו תשתית "חוקית" לגזל של כמעט חצי מהכנסתם העלובה של מרבית הצרכנים. לא רק בנדל"ן אלא בכל מגזר אפשרי. הצרכן הישראלי נסחט בראש ובראשונה על ידי פוליטיקאים בזבזנים, שבמיסי העושק שהם גוזלים מהציבור (באמתלא שהם נותנים לו חינוך או בריאות "חינם") הם מדשנים קבוצות של "מחוברים" שיבטיחו את בחירתם מחדש. הצרכן נסחט לא רק על ידי הטייקונים אלא גם על ידי קבוצות פריבילגיה גדולות, אלפי הסייענים של האוליגרכיה: עורכי דין, רואי חשבון, בנקאים ומנהלים שעיקר כישוריהם הוא קשריהם (וכישלונותיהם עילה לקידום), פקידי ממשל בעבר היודעים לתחמן את השיטה שהוצנחו למשרות במשכורות מנופחות, כל מיני מאכערים (מאלה הפועלים במשרד הרישוי ועד ללוביסטים משחיתי הכנסת), אנשי תקשורת המגוננים על השיטה הגזלנית, ועוד. נוצרה תשתית של חוקים המאפשרים לשדוד את הציבור. כולם מתעשרים מגזל הצרכן נמוך ההכנסות, שמרבית הכנסתו מוקדשת לצריכה.

לאלה כנראה התכוון שלמה מעוז בהתקפתו על "השבט הלבן". הוא זיהה את משטר האפליות והפריבילגיות, בעיקר אפליה בין אשכנזים לספרדים. למעשה, מדובר באפליה רחבה הרבה יותר, בין מה שגיא רולניק קורא "המחוברים" לבין כל השאר; בין אלה השייכים ל"חברוקרטיה" הישראלית, חברים במערכות של קשרים ופריבילגיות - לבין כל השאר.

הניסיון של כמה חברי כנסת להעביר חוק שיבטל את הצורך בסימון מחירים, המאפשר תחרות, מלמד לאיזה שיא (של חוצפה) הגיעה שליטת הלוביסטים בכנסת. גם אם נקבל את טענתם שהם "לא הבינו" או "הוטעו", למה לנו פתאים כאלה בכנסת? ואיך יסבירו את החיפזון להעביר את החוק האנטי-צרכני הזה במהירות, בייחוד אם ידעו מי יזם אותו? ואם הם התחרטו, למה שלא ייזמו חקיקה שתגביל את ההפקרות שבה הלוביסטים משחיתים את הכנסת, ויצילו את שמה הטוב? כסדום היינו? עדיין לא, אך אנו מתקדמים יפה. כבר הגענו לעמורה.

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully