פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חבר'ה, הנה הכסף שלכם

      לאחרונה נשאלה בציבור השאלה החשובה: איפה הכסף? או בעצם בצורה המורחבת שלה: לאיפה הכסף של מעמד הביניים הולך? מדוע הכסף הזה, שלכאורה, לפי אותה שאלה, מממן חלק גדול מקופת המדינה, לא מושקע בעיקרו קודם כל בדברים שיגדילו את רווחת מעמד הביניים?

      אפשר לתקוף את השאלה הזאת משני כיוונים. הראשון הוא להסביר שמדובר בשאלה פוליטית. השמאל, בעיקרון, רוצה לחלק מחדש את העוגה, בעוד הימין הכלכלי, במהותו, רוצה להגדיל אותה על ידי עידוד היזמות (לתת סיכוי טוב יותר לכל אחד כדי שייזום). השמאל אומר: למה אנחנו עובדים/עבדים ולא רואים כסף? בואו נשתמש בכסף של המדינה ("להגדיל את הגירעון") וניתן את הכסף לאזרחים. הימין אמור להגיד: צאו לעבוד, שהמדינה תתייעל. ככל שהמדינה תהיה רזה יותר, כך התשובה ל"איפה הכסף?" תהיה בארנק שלך.

      השיח הימני הכלכלי, המונהג על ידי משרד האוצר, הוביל את ישראל למצבה הנוכחי בזמן שחלקים מכלכלות העולם על סף פשיטת רגל. בזכותו היציבות הכלכלית נשמרה, האבטלה בשפל שלא היה כאן זה עשורים והצמיחה ברמה טובה - אם כי יש עוד חוליים רבים שצריך לתקן. בעיקר משום שגופי המדינה מוחזקים כבני ערובה על ידי ועדי העובדים הסוציאליסטיים, כללי המשחק הכלכליים אינם מפוקחים מספיק טוב והתחרות פגומה.

      דרך הפנסיה לכיס של הטייקונים

      יגידו בשמאל הכלכלי: אז למה מעמד הביניים מרגיש שהוא קורס? ובכן, בואו נחזור להגדרת מעמד הביניים. אולי עדיף בעצם לחזור ולהגדיר את ישראל לפי שבטים. השבט הלבן, המכנה את עצמו "מעמד הביניים", שגר במדינת תל אביב רבתי, הוא זה שחש שהוא קורס. הוא מרגיש שהשבטים האחרים - השבט הרוסי, השבט החרדי, השבט הערבי-ישראלי ומועדון הגולף בקיסריה - התקדמו בזמן שהוא דרך במקום.

      הוא הרגיש את זה דרך הארנק בצורה של עלייה בדמי השכירות, אשר זרקה אותו לאוברדראפט קשה. השבט הלבן רוצה להגדיל את החלק שלו בעוגה בטענה שממילא הוא מממן את כולה.

      זו זכותו של השבט הלבן לדרוש לעצמו, אבל כשהוא שואל "איפה הכסף?" - התשובה פשוטה: הכסף הלך דרך הפנסיה של השבט הלבן אל הכיס של הטייקונים, והכסף הלך דרך מנגנוני מכס על מוצרים יקרים, והכסף הלך לאחרים דרך ועדי העובדים לעובדים עם משכורות מנופחות. מהעוגה הלאומית טועמים בעיקר טייקונים שזוכים להטבות מס חריגות.

      הפרדוקס הוא שהטייקונים רוצים בחזרה את הסוציאליזם הישן והטוב כי ככה הם יוכלו להמשיך לנהל אותו טוב יותר. ימין כלכלי זה צרות צרורות: רגולציה טובה יותר, ועדות ששינסקי, ריכוזיות. מי רוצה כאלה בעיות?

      אז בקיצור, איפה הכסף?

      קודם כל, הוא אצל הטייקונים. והגיע הזמן שירשמו את הצ'ק בחזרה.