פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לקראת כתב אישום? היום השימוע בתיק של ליברמן

      שר החוץ חשוד שקיבל מיליוני דולרים בעת שהיה חבר כנסת ושר, בניגוד לחוק מאנשי עסקים. היום יערוך היועץ המשפטי לממשלה שימוע לפרקליטיו ויחליט סופית האם להגיש כתב אישום

      רגע האמת של שר החוץ מתקרב. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, יערוך היום (שלישי) ומחר שימוע לפרקליטיו של אביגדור ליברמן, החשוד בעבירות של מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון והטרדת עד. לאחר השימוע יחליטו בפרקליטות באופן סופי האם להגיש כתב אישום נגד ליברמן, ואם כן, באלו סעיפים.

      על פי החשדות נגד ליברמן, בין השנים 2001-2008, בתקופה בה כיהן כחבר כנסת וכשר התשתיות הלאומיות, הועברו מיליוני דולרים מאנשי עסקים לחברות שהיו בשליטתו של ליברמן, בהן גם חברה שהייתה רשומה תחת שמה של בתו מיכל. כספים אלה, לטענת הפרקליטות, הגיעו לכיסו של ליברמן, למרות שבהיותו נבחר ציבור נאסר עליו לקבל כספים. ההחלטה להגיש נגד ליברמן כתב אישום התקבלה באפריל האחרון, בעקבות שורה ארוכה של התייעצויות בצמרת הפרקליטות, ופגישות בהן נכחו, בין השאר גם פרקליט המדינה, משה לדור, ומנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות, אביה אלף. בעקבות ההתייעצויות הוחלט שלא להאשים את ליברמן בקבלת שוחד.

      השימוע של ליברמן היה אמור להיערך בחודש שעבר, אולם נדחה להיום לבקשת פרקליטיו של ליברמן, עורכי הדין יעקב וינרוט וירון קוסטליץ, שינסו ביומיים הקרובים לשכנע את הפרקליטות לחזור בה מטיוטת כתב האישום, ולהימנע מהגשת כתב אישום נגד ליברמן גם בעבירות קלות יותר. זאת, לאחר שינסו להוכיח שהתשתית העובדתית שבידי הפרקליטות אינה מגבשת ביצוע עבירות.

      החשד: החברות עמדו בקשר עם בעלי אינטרסים

      ההחלטה להגיש כתב אשום נגד ליברמן התקבלה לאחר כחמש שנים של חקירות במשטרה והתייעצויות בפרקליטות. מדובר בחקירה שנפתחה ב-2006, לאחר שבמהלך חקירה אחרת נגד ליברמן נמצא תיק שהוא שכח, ובו שורה של מסמכים הנוגעים לעסקיו. ב-2009 המליצה המשטרה להעמיד לדין את ליברמן בעבירות חמורות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון, הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט. החשד היה כי ליברמן שלשל לכיסו כ-10 מיליון שקלים מכספי שוחד, אותם קיבל מאנשי עסקים, בהם מרטין שלף ומיכאל צ'רנוי. אולם, בפרקליטות הוחלט לבסוף שאין ראיות להעמיד את שר החוץ לדין בגין קבלת שוחד.

      על פי החשד, ליברמן קיים מערכות קשרים עם אנשי עסקים בארץ ובחו"ל, שסייעו לו במתן כספים לחברות שהקים לאחר שפרש מתפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בסוף שנות ה-90', גם לאחר מינויו לכנסת ולתפקיד שר התשתיות. לטענת הפרקליטות, הוא ייסד תאגידים חדשים בישראל, בקפריסין ובאיי הבתולה הבריטיים, שנרשמו על שם אנשים אחרים, בהם בתו מיכל, שחלקם שימשו "אנשי קש" עבורו. זאת, כדי שיוכל להמשיך ולקבל כספים מאנשי עסקים למרות שנאסר עליו לעשות זאת לאחר בחירתו לכנסת.

      החברות, כך על פי החשד, עמדו בקשרים פיננסים עם אנשי עסקים מחו"ל שהם בעלי אינטרסים או אינטרסים פוטנציאליים בישראל, בהם אייל ההון האוסטרי מרטין שלאף, האוליגרך מיכאל צ'רנוי, דן גרטלר ודניאל גיטנשטיין. אנשי העסקים אלה העבירו לחברות מיליוני דולרים, שהגיעו, בחלקם לפחות, לכיסו של ליברמן.

      בנוסף, ליברמן נחשד בעבירה של הטרדת עד, לאחר ששוחח עם אחד המעורבים בפרשה על החקירה. וגם, על פי החשד, הוא פעל, מתוקף תפקידו כשר חוץ, לקידומו של שגריר ישראל בבלרוס לשעבר, זאב בן אריה, שמסר לו מידע חסוי אודות חיקור הדין שנעשה על ידי משטרת ישראל בבלרוס.