מטריד לקרוא את דיווחי התקשורת על התחרות של ארה"ב וממשלות המערב בניסיון למצוא חן בעיני האחים המוסלמים בעקבות ניצחונם בבחירות במצרים. מה שאותם גורמים, המבקשים לקרב את האחים המוסלמים אל המערב, מסרבים לתפוס הוא שארגון זה מהווה את אחת מהקבוצות הפנאטיות והמסוכנות של האיסלאם הרדיקלי, ארגון בעל רקורד אפל של אלימות וטרור הטבועים עמוק בדנ"א שלו. הארגון הזה הוא אנטי-מערבי, אנטי-נוצרי, אנטישמי, ומחויב לכפיית חוקי השריעה והח'ליפות בעולם כולו. הארגון שארה"ב מבקשת לקרב גינה אותה על ההתנקשות בבן לאדן. אם למושגים "רשע" ו"פושע" יש משמעות כלשהי, הרי הם תקפים במיוחד בכל הקשור לאחים המוסלמים.
אולם כיום, כאשר האחים המוסלמים מודעים לצורך הדחוף בתמיכה כלכלית מצד ארה"ב והמערב, הארגון עובר באופן טקטי אל מצב של "ג'יהאד חמקן", דו-פרצופי, מדבר בלשון חצויה ומספק לתקשורת הזרה דיוקנים עצמיים של מתינות המנותקים לחלוטין מהמציאות. הם מבטיחים לפוליטיקאים ולתקשורת המערביים כי ידבקו בכל ההסכמים הבינלאומיים הקודמים. אך הצביעות שלהם מופגנת על ידי הודעות סותרות, שלפיהן מכיוון שהסכם השלום עם ישראל מעולם לא אומץ על ידי העם - יש להעמידו למשאל עם.
האחים המוסלמים שבו והצהירו כי לעולם לא יכירו במדינה יהודית, וכי הם מאמצים לגמרי את המדיניות הרצחנית של חמאס, ארגון הטרור אשר הסתעף מהם. ולמרות זאת, מבקש הממשל האמריקני למצוא צידוק לתמיכה בבחירות ה"דמוקרטיות" במצרים ולכיבוד רצון העם. לפי ה"ניו יורק טיימס", הממשל טוען שהאחים מבקשים "לבנות דמוקרטיה מודרנית שתכבד את חירויות הפרט ואת השווקים החופשיים וכן התחייבויות בינלאומיות, כולל ההסכם עם ישראל". סניגורים מסוימים אפילו מרחיקים לכת ומתארים את האחים כמקביליהם המזרח-תיכונים של הדמוקרטים הנוצרים האירופאים.
מתעלמים מהמציאות
הם מתעלמים בנוחות מהמציאות. כמו חמאס בעזה והנאצים בגרמניה - שזכו במרבית המושבים בפרלמנט בבחירות - מהיום שבו ייכנסו "האחים" לתפקידם הם יהרסו את האופוזיציה, יכפו את חוקי השריעה ויגבירו את רדיפת הנוצרים הקופטים וכל שאר הכופרים. מצרים תחת שלטון האחים עלולה לגרום לאוטוקרטיה של מובארק להיראות כמו גן עדן. למעשה, שום משטר איסלאמי מעולם לא ויתר מרצונו על השלטון.
יו"ר ועדת יחסי החוץ, הסנאטור ג'ון קרי, אשר תיאר בעבר את משטרו של אסד כבעל "נטייה לרפורמות" ותמך נלהבות ב"שילוב" של איראן, אינו נודע בחוכמתו הרבה בכל הקשור להבחנותיו הנוגעות למזרח התיכון. כעת, בהתייחס לאחים המוסלמים, הוא קובע כי "ארה"ב צריכה להתמודד עם המציאות החדשה... ולהתאים את צעדיה" ו"להבין כיצד להתמודד עם ממשלות דמוקרטיות אשר אינן מאמצות כל מדיניות או ערך שאתה מייצג". הוא אפילו הציע כי ממשל אובאמה יחקה את מדיניותו של הנשיא רייגן ל"הושטת יד" לבריה"מ. אולם רייגן תקף את התנהגותה הבלתי דמוקרטית של בריה"מ והתייחס אליה כ"אימפריה מרושעת". גישתו הקשוחה היתה נדבך חשוב בקריסתו של הקומוניזם לבסוף.
חשוב לדון בנושא כיום, לפני שהאמריקנים ירצו קבוצות איסלאמיות קיצוניות ויהיה מאוחר מדי לתקן את המעוות.