פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דירוג האשראי: המצב באירופה

      "אין רעל מסוכן יותר מאשר כסף זול ואשראי מופרז... אין טעם לייחס סיבה מסוימת לבואו של המשבר בנקודה שבה הוא בא. הוא היה צריך לבוא מזמן. התמוטטות גדולה הפכה לוודאית ברגע שספקות ניפצו את כישוף המגיפה ההמונית, והמבנה המופרך של המחירים נדון להיעלם ברגע שמספיק אנשים החלו להשתמש בנייר ובעיפרון כדי לעשות חישובים".

      הדברים האלה יכלו להיות קטע מתוך הדו"ח של סוכנות דירוג האשראי S&P, שהורידה בסוף השבוע את דירוג האשראי של תשע מדינות גוש היורו, ובכללן צרפת, ספרד ואיטליה. אלא שזה לא המקור. דברים אלה נכתבו על ידי הכלכלן בנג'מין מקאליסטר בשנת 1947. הוא כתב אותם על המשבר הגדול (1929).

      בחודש שעבר הסוכנות פירסמה אזהרה על הורדת דירוג צפויה של 15 מדינות. בצרפת חששו מהורדה דרסטית יותר, אך ההורדה היתה ברמה אחת בלבד. כעת דירוגה של צרפת הושווה לדירוג של ארה"ב.

      למעשה, שכחנו מהר מדי שעוד קודם למשבר הנוכחי שר האוצר של צרפת גילה ש"צרפת עומדת לפני פשיטת רגל". גם אם אתם לא משקיעים גדולים, ביקור חטוף בפאריס בשנים האחרונות מלמד על המצב. בשדרות השאנז אליזה כבר לא תמצאו את איי הפרחים, ואפילו בארמון ורסאי נעקרו מרבית הפרחים. לצרפת אין כבר כסף לפאר הזה.

      ממשלות פחדניות

      אלא שמאז פרץ המשבר צרפת מיהרה לתפוס את ההגה, לצד גרמניה, ולהוביל את האיחוד ביד רמה. סרקוזי לצד מרקל מטיפים מוסר ליוונים, לאיטלקים ולספרדים, אלא שצרפת עצמה מתקשה להנהיג רפורמות ולנהוג באחריות תקציבית.

      מהודעת הסוכנות אפשר ללמוד הכל על המצב לאשורו: הבנק המרכזי באירופה פועל בצורה אחראית, אך הממשלות פועלות בכיוון אחר לגמרי. גם ההסכם שהושג שם בחודש שעבר לאיחוד פיסקלי לא הרשים את המשקיעים, גם לא את סוכנויות הדירוג. ההסכם הזה אמור היה להעביר חלק גדול מסמכויות הממשלות בענייני תקציבן להחלטות האיחוד, אך השולחן של מנהיגי האיחוד לא יכול להיות עגול יותר - כולם עסוקים בלעגל פינות ולגלגל את המשבר לממשלה הבאה, לשנה הבא, לעתיד.

      אירופה, כמו ארה"ב בהנהגת ברק אובאמה, הקימה לתחייה את ג'ון מיינרד קיינס וטיפלה במשבר הזה באמצעות תרופה שתוקפה פג לפני עשרות שנים. "הציפו את השוק בכסף, ספקו עבודות יזומות", אלו היו עצותיו של הכלכלן המוכשר. אי אפשר לבוא בטענות לתיאוריה של קיינס, כפי שאי אפשר לבוא בטענות ליצרני הסוסיתא הישראלית - את ההמצאות האלה צריך לשפוט לפי זמנן.

      אלא שיש מקום לטענות כלפי הממשלות הפחדניות, שמסרבות לגלות לאזרחיהן את האמת ולהתמודד עם המציאות הקשה. שום ממשלה לא יכולה לחלק כסף בלי להרוס את הכלכלה. שום מדינה לא יכולה לערוב לבנקים, להציל תעשיות רחבות, לחסל את האבטלה על ידי שכירת האזרחים.

      מדינת ישראל הצילה את עצמה מצלילה למשבר בזכות העובדה שהיא לא התפתתה לפופוליזם הזה - להצפת השוק בכסף, לקניית האזרחים על חשבון ילדיהם ונכדיהם.