שבועיים בלבד לפני תחילת הפעלתו של דיווח הנוכחות האלקטרוני (שעון נוכחות) לרופאים - ומערכת הבריאות שוב נמצאת במצב של בלבול וחוסר ודאות, לצד קריאות למרד בשעון מצד הרופאים.
ב-1 לפברואר אמורה להיכנס לתוקפה חובת הדיווח על נוכחות, אך רק ביום חמישי האחרון הפיץ משרד הבריאות את הוראות הביצוע המדויקות והמורכבות של הפעלת השעון, ואלה טרם הגיעו לרופאים בשטח - דבר שגורם לחוסר ודאות ולשמועות שונות בקרב הרופאים על הכללים שיחולו עליהם.
לידי TheMarker הגיעו ההנחיות שהפיץ בסוף השבוע משרד הבריאות בנוגע לאופן דיווח הנוכחות של רופאים החל מתחילת החודש הבא. דיווח הנוכחות הוא הבסיס שעליו בנוי שינוי מהותי באופן עבודתם של הרופאים: כך, למשל, החל מכניסת הדיווח לפועל הרופאים יעברו רשמית לשבוע עבודה בן חמישה ימים, יקבלו תשלום עבור שעות נוספות ואפשרות לביצוע "שבוע עבודה גמיש" שבו הם יכולים לצאת ולחזור מבית החולים בשעות שונות כל עוד עמדו במכסת השעות ובתיאום עם מנהל המחלקה.
אפליקציה או החתמת שעון
דיווח הנוכחות ייעשה באחת משתי דרכים, לפי בחירתו האישית של הרופא: באמצעות אפליקציה בסמארטפון או חיוג למערכת דיווח קולי ממכשיר נייד רגיל, או באמצעות שעון נוכחות רגיל באמצעות כרטיס. עם זאת, בכללים נקבע כי בית החולים אינו מחויב לספק מכשיר נייד לרופא לצורך כך. הרופא יחויב לדווח על נוכחותו בזמן אמת (בניגוד למצב הנוכחי שבו מדווחים הרופאים בכתב באופן חודשי) בכל כניסה ויציאה מבית החולים - בראשית יום העבודה, במהלכו ובסופו. כמו כן יידרש הרופא לדווח בעת יציאה בתפקיד מבית החולים ובחזרה מהתפקיד (כמו הוראה למשל), ובעת תחילת עבודה מחוץ לבית החולים ובסיומה.
את הנתונים תרכז חברת OK2GO שנבחרה על ידי משרד הבריאות ליישום האפליקציה. בסוף החודש תעביר החברה את הנתונים למעסיק ולרופא, מבלי לציין היכן נרשמה הכניסה או היציאה אלא רק אם הדבר נעשה ממתחם בית החולים או מחוצה לו.
לפי ההוראות החדשות, שבוע העבודה של הרופא שעובד במשרה מלאה יהיה מורכב מחמישה ימים ו 41.5 שעות שבועיות שאותן יוכל הרופא לבצע באחד משני אופנים, לפי בחירתו ובאישור מנהל המחלקה: שבוע עבודה בן 8 שעות ביום (40 שעות בשבוע), ועוד 13 ימי שישי (יום עבודה של חמש שעות) בשנה, או שעה וחצי נוספת בשבוע בראשון עד חמישי. רופא שיידרש לעבוד ביום שישי מעבר למכסה שנקבעה לו - יהיה זכאי לקבל בתמורה חמש שעות חופשיות במהלך החודש או החודש שאחריו. אם הדבר לא יתאפשר - יקבל הרופא 5/8 יום חופשה שיתוספו לחופשה הצבורה שלו.
שעות העבודה הרשמיות של רופאים יהיו 7:00-15:00, או 8:00-16:00, אך ניתן יהיה "בהתאם לצרכים מקצועיים ובהסכמת הרופא" לעבוד בשעות אחרות ובלבד שיהיו בין שש בבוקר לשש בערב. סעיף זה מהווה מענה לרופאים שעובדים בשעות חריגות, למשל רופאי בתי חולים שעובדים במרפאות חוץ שפעילות אחר הצהריים.
בנוסף, יוכל הרופא במקרים מיוחדים לעבוד במסגרת "סידור עבודה גמיש", באישור מנהל המחלקה ובהתאם למדיניות מנהל בית החולים. במסגרת זו יוכל הרופא לעבוד בחלק מהימים פחות משמונה שעות אך לפחות חמש שעות ליום עבודה, ולהשלים את השעות החסרות במועד אחר.
סעיף חשוב בכללים החדשים קובע כי בזמן שאינו חלק משעות העבודה בסידור העבודה הגמיש - יוכל הרופא לעסוק בפרקטיקה הפרטית שלו. כך, לדוגמה, יוכל רופא לעבוד בבוקר בבית החולים במשך חמש שעות, ולאחריהן לנתח באופן פרטי בצהריים במקום אחר - באופן חוקי ומאושר.
עם זאת, הכללים החדשים שפורסמו אינם כוללים רשימה מפורטת של מקומות עבודה שיוכרו כזמן עבודה בשכר - נושא שהוא קריטי עבור הרופאים ששואפים לכך שגם עבודות כמו הוראה, השתתפות בוועדות ואף עבודה מהבית ייחשבו להם כשעות עבודה. בעניין זה מצוין בחוזר כי הנחיות בנושא יפורסמו בקרוב.
בעקבות החלת דיווח הנוכחות יחלו בתי החולים לשלם גם שעות נוספות לרופאים שיעבדו מעבר למכסת השעות השבועית. רופאים מומחים שאינם מנהלים (דרגות 7-4), זכאים לתוספת של 10 שעות "גלובליות" גם אם לא ביצעו אותן בפועל. רופאים אלה יקבלו תשלום עבור שעות נוספות החל מהשעה ה-11 שמעבר למכסה השבועית. רופא שלא יעמוד במכסת השעות השבועית - יופחתו השעות שלא ביצע משכר העבודה שלו או מימי החופשה.
אלא שבעוד שהמעסיקים נערכים, באיחור מה, להתחלת הפעלת שעון הנוכחות לרופאים, בשטח בבתי חולים שונים עדיין קיימות קריאות ל"מרד" נגד השעון באמצעות סירוב לדווח על נוכחות. במרכז הרפואי וולפסון כבר התקבלה על כך החלטה רשמית של הרופאים בשבוע שעבר, ובהצבעה שהתקיימה אתמול בבית החולים מאיר הצביעו 150 הרופאים שהשתתפו להצטרף גם הם לחרם. בבתי החולים רמב"ם ואיכילוב יתקיימו בימים הקרובים אסיפות שלפי ההערכות עשויות להסתיים בהחלטה דומה.
"האמירות על מרד הן חמורות"
במשרד הבריאות ובנציבות שירות המדינה לא השיבו לשאלת TheMarker אילו סנקציות יינקטו כלפי רופאים שלא ימלאו אחר חובת דיווח הנוכחות. מהנציבות נמסר בהקשר זה: "אנו מקווים ובטוחים שכל הגורמים השותפים להסכם יעמדו בהתחייבויותיהם. לפיכך הסוגיה היא תיאורטית בלבד".
ממשרד האוצר נמסר כי "אי החתמת שעון מהווה הפרת חוזה העבודה, על כל המשתמע מכך. אנו בטוחים כי הרופאים בישראל יכבדו את הוראות ההסכם והחוק ולא יתנו יד ליצירת אנרכיה במערכת הבריאות. דיווח נוכחות באמצעות שעון נועד להבטיח לציבור החולים בישראל את השירות שלו הוא זכאי ממערכת הבריאות הציבורית. הוראות ההסכם הקיבוצי נכתבו ונחתמו תוך ליווי של בית הדין הארצי לעבודה ובית המשפט העליון והן מחייבות את כלל הרופאים".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "ההסכמים בנושא אופן החתמת השעון, שעות נוספות וזמן שייחשב כזמן עבודה נמצאים בדיון סופי עם ההסתדרות הרפואית. המועד שנקבע לכך, 1 בפברואר 2012, יכובד על ידי כל המערכת. זו חובתם ואחריותם של מנהלי בתי החולים לכלל המערכת. האמירות על מרד הן אמירות חמורות במיוחד לאחר שסוכמו כלל המרכיבים של הסכם הרופאים".
מנציבות שירות המדינה נמסר כי "נציב שירות המדינה, משה דיין, והנציבות רואים חשיבות עליונה בהירתמות הנהלת משרד הבריאות והנהלות בתי החולים הממשלתיים ליישום השינוי המורכב, שמטרתו לתרום לשיפור השירות הרפואי לציבור במדינה ולהתנהלותה הראויה של מערכת הרפואה הציבורית".
עוד בנושא
הרופאים בוולפסון מאיימים לא להחתים שעון נוכחות