האומץ של שלמה מעוז

בוא נניח רגע לתוכן דבריו של שלמה מעוז על אפליה אשכנזית, ונתייחס לתוצאה: מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה, פוטר מתפקידו "לנוכח ההתבטאויות הגסות והאומללות", כפי שנאמר בהודעה של בית ההשקעות שעות אחרי הרצאתו במכללת ספיר.

שוב הוכח מעל לכל ספק כי בישראל אין יכולת לדבר בחופשיות על מזרחיות. מעוז הביע את דעתו החופשית על ההיסטוריה החברתית, הכלכלית והפוליטית בישראל. בא המעסיק ופיטר אותו. יש שיטענו כי למעסיק יש הזכות המלאה לשים מחסומים על חופש הביטוי של העובד, ושאסור לעובד לצאת בהתבטאויות פומביות העלולות לגרום נזק כלשהו לעסק. אך קשה שלא לראות את הקשר בין התוכן האסור של דברי מעוז, לבין המחיר שהוא שילם.

בואו נשים את הקלפים על השולחן: מעוז שבר את האיסור לדבר על הדיכוי המזרחי ברבים. עדיין אסור לספר את הסיפור של מיליוני ישראלים. זאת הסיבה, כנראה, שבמשרד החינוך עדיין לא הכירו בנרטיב ההיסטורי המזרחי כנושא שראוי לדיון וללימוד בצורה עמוקה ויסודית. אני למדתי על הפנתרים השחורים, למשל, רק כשהגעתי לאוניברסיטה. ואולי רק בעוד עשרות שנים נוכל ללמוד בבתי הספר את ספריהם של סמי שלום שטרית "המאבק המזרחי בישראל" ושל יהודה שנהב "היהודים-הערבים". בממסד החליטו להשאיר את ההיסטוריה הזאת מחוץ להיסטוריה. ומעוז שבר את הכלים.

לפי חוק שוויון הזדמנויות אי אפשר לפטר עובד בשל השקפתו, אבל אני בספק אם מערכת המשפט תעמוד לזכותו של מעוז באווירה כל כך קשה ואטומה. הפחד של אקסלנס נשואה מאיבוד לקוחות נוגע כנראה גם ללקוחותיה האשכנזים וגם המזרחים. אני מניח שגם המזרחים לא רוצים לשמוע את ההיסטוריה שלהם כשהיא נשמעת ברבים. אף אחד לא רוצה להיות רחוק מההיסטוריה הממסדית השלטת. טוב, אז פיטרו את מעוז. אבל האם נוכל להתנער מהדברים שאמר? האם נוכל שלא לשאול שאלות של ייצוג על כל תחומי החיים בישראל? מדוע רק תשעה אחוזים מאנשי האקדמיה הם מזרחים? מדוע צריך להתחנן כדי להכניס שופט מזרחי לבית המשפט העליון? מדוע רוב בתי הסוהר מלאים מזרחים?

במכללת ספיר יצאו בחריפות נגד המהלך של בית ההשקעות אקסלנס נשואה. הם גינו את הפיטורים של מעוז "על רקע דעות שהשמיע במסגרת דיון בכנס אקדמי". נשמע כמעט טריוויאלי. אבל התעוררנו למציאות חדשה בהגדרה של היחסים האתניים בין מזרחים לאשכנזים בישראל. בשנת 2012 עדיין אסור לדבר על עשרות שנים של דיכוי, על פערים גדלים והולכים. מוזר שבישראל מותר לדבר על הדרה של נשים, אבל על הדרה של מזרחים אסור.

טעה מי שחשב שהקמפוסים של האוניברסיטאות והמכללות יהוו מקדש לחופש הביטוי. יש כוחות שרוצים שמעוז ישאיר את דעותיו בד' אמותיו, ולא יעשה שימוש חתרני בערכי היסוד של האקדמיה ובזכויות הפרט שלו. השמרנות הזאת אינה רוצה לאפשר דיון מעמיק ורציני בנושאי מדיניות, כדי שנברר את מקורות המחאה החברתית. לכן נאמר תודה לשלמה מעוז שאיפשר לנו לרגע להיות פלורליסטים, רגע לפני שהושתקנו.