פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חוק האזרחות: ימים רעים לבג"ץ

      ההחלטה בנושא חוק האזרחות לא היתה שעתו היפה של בית המשפט הגבוה לצדק. עמדות שופטי המיעוט בולטות בהיגיון שבהן ובדאגה לשמירתה של ישראל כדמוקרטיה שומרת חוק. עמדת הרוב הופכת את הדאגה המוצדקת לרוב היהודי בישראל להצדקה גורפת של החלטה הפוגעת בנשמת אפה של הדמוקרטיה שלנו. במתח שבין ה"יהודית" וה"דמוקרטית" (שהוא מתח לגיטימי ואפילו חיוני, ואשר בשום אופן אינו בבחינת "סתירה"), התקבלה החלטה בלתי מידתית - לאשר חוק כנסת בעל אופי מפלה בעליל.

      בג"ץ הציל, לא פעם, את תדמיתה של ישראל בעולם. בשעות קשות שבהן כיסו עבים את שמינו, הוא היה שם כדי לקבל החלטות אחראיות וסבירות, ואף פתח את שעריו בפני תושבי השטחים שכבשנו במלחמת ששת הימים. רוב החלטותיו קיבלו את עמדות הממשלות שכיהנו באותה שעה ואת החוקים שהכנסת של אותה שעה חוקקה. רק במקרים נדירים התקבלו העתירות, אבל אותם מקרים הוכיחו את עצמאות הרשות השופטת ואת שיקול הדעת הדמוקרטי.

      תפנית בולטת ימינה

      העולם יודע שאין בישראל בית משפט מטעם, שכל תפקידו הוא להיות מעין חותמת גומי על ההחלטות השרירותיות של הרשויות. אל מול העובדה ששר החוץ הישראלי הוא מי שהוא, ושהכנסת קיבלה, בתקופת הכהונה הנוכחית, שורה של חוקים הפוגעים במיעוטים, אנו עלולים לאבד בעולם גם את ההערכה לבית המשפט, שהיתה קרן אור עבורנו. במצב שבו העולם כולו יודע - מתוך השיח הישראלי - כי מי שיכהן בקרוב כנשיא בית המשפט העליון הוא שמרן וימני, אשר הימין הקיצוני בכנסת הוביל למינויו, במצב שבו נבחר לבית המשפט העליון המתנחל הראשון, ובמצב שבו בית המשפט מצדיק את מניעתו של איחוד משפחות פלשתיניות בישראל, נוצרת בעיה חדשה, לא רק למי שמאמינים בזכויות אדם ובדמוקרטיה.

      בית המשפט הגבוה לצדק קיבל, בעברו, החלטות חמורות מאוד בעיניי. הוא השלים עם מצב שבו אין ישראל מיישמת את אמנת ז'נבה הרביעית באשר להתנהגות בשטח כבוש, הוא העניק לגיטימציה לעצם ההתנחלות בשטחים למרות עמדת החוק הבינלאומי, והוא הכשיר (בזמן ממשלת רבין) את אחת האיוולות הגדולות ביותר שנעשו בדור האחרון - הגירוש ההזוי של 415 פעילי חמאס להר קרח בלבנון, בטענה שמדובר בגירוש אינדיבידואלי של כל אחד מהם על עבירותיו, ולא בעונש קולקטיבי המנוגד לחוק.

      אבל על רקע החלטות חשובות אחרות, העולם היה יכול להשלים גם עם החלטות מוטעות אלו שלו.

      כאשר מדובר בתפנית כל כך בולטת ימינה, שעל רקעה התקבלה ההחלטה ביום רביעי האחרון - לא תוכל שום ממשלה בעתיד לצפות שהעולם יראה בבית המשפט העליון שלנו גורם המסוגל להעניק לגיטימציה להחלטותיה ולזכות באמינות.