(צילום: רויטרס; עריכה: אמיר קוטיגרו; קריינות: אביב אברמוביץ')
כשוורמין סו?פ??ר?ים הסתובב השבוע בעיר קונקורד, בירת ניו המפשייר, הוא זכה למבטים נוקבים במיוחד. כשאתה חובש על ראשך כובע מגף שחור, לבוש בדגל ארצות הברית וזקן ארוך מסתלסל מסנטרך, אתה וודאי רגיל שעוברי אורח נועצים בך עיניים. אך כשמועמד דמוקרטי לנשיאות ארצות הברית אוחז שלטי תמיכה בעצמו ומתרועע בלב ליבו של פסטיבל הפריימריז הרפובליקני זה כבר מראה חריג הרבה יותר.
וחריג זו בהחלט המילה הראויה מכולן כדי לתאר את סופרים. אמן הרחוב האנרכיסט ממסצ'וסטס, הוא מה שנהוג לכנות "קוריוז פוליטי", מועמד סאטירי הלועג למערכת הפוליטית האמריקאית. כך הוא מסביר גם את פירוש שמו (Vermin שרץ, Supreme עליון): "אני החולדה הטובה ביותר, התיקן הטוב ביותר והפוליטיקאי הטוב ביותר שיש".
השם רומז גם על האופי, ואל תטעו: מדובר בפוליטיקאי עיקש, שנמצא בעסק כבר 24 שנים. את דרכו הפוליטית הוא החל בשנת 1988, אז רץ כמועמד עצמאי לראשות עיריית בולטימור, ומיד אחר כך לראשות שתי ערים נוספות דטריוט הגדולה ומרקורי הקטנטנה בנבאדה. בכולן, מיותר לציין, הוא הפסיד.
מאז הספיק סופרים הפעלתן לקחת חלק בשלוש מערכות בחירות מקדימות לנשיאות, כולל זו הנוכחית: פעמיים מטעם המפלגה הדמוקרטית (ב-2004 וכיום), ופעם אחת כרפובליקני (ב-2008).
היריב של אובמה
בעוד זרקורי התקשורת מופנים בימים אלה בעיקר לפריימריז הרפובליקניים, שם נאבקים שישה מועמדים על הזכות לעמוד בראשות המפלגה בבחירות לנשיאות בנובמבר, גם אצל הדמוקרטים מתקיים הליך דומה, הרחק מעיני המצלמות. רמת העניין הקטנה צפויה ומובנת, לאור העובדה שיהיה זה קשה עד בלתי אפשרי לקרוא תיגר על הנשיא המכהן מהמפלגה, ברק אובמה.
לחלל הזה בדיוק נכנס סופרים, טיפוס שקשה להישאר אדיש כלפיו, שמצליח להפיח חיים בבחירות המשמימות. בסבב הנוכחי בניו המפשייר הוא הגיע למקום הרביעי עם 781 קולות (1.4%) - הישגו הגדול ביותר אי פעם במדינה כלשהי. הנשיא אובמה, במקום הראשון, גרף 45,008 קולות (81.9%). למקום השני, אגב, הגיע מה שמכונה במחוזותינו "פתק לבן" פתקים עליהם נכתבו שמות של מועמדים שכלל לא עמדו לבחירה.
נקודת השיא בקמפיין של סופרים בניו המפשייר נרשמה ללא ספק בסוף החודש שעבר, אז נאם במסיבת עיתונאים של כמה מן המועמדים הדמוקרטים שבשולי המירוץ. כשנתבקש לסיים, קם לפתע ממקומו והחל לפזר "אבקת קסמים" על רנדל טרי מועמד זניח נוסף, הידוע בהתנגדותו הנחרצת להפלות תוך שהוא מכריז: "ישו פקד עליי להפוך את טרי להומוסקסואל".
השבוע, כאמור, שב סופרים למדינה, ואף הצליח לחדור לאירוע תמיכה במועמד הרפובליקני, ריק סנטורום. דקות לפני שסנטורום עצמו הגיע למקום, עלה סופרים אל הפודיום ונאם בפני הקהל המבולבל, עד שאנשי הביטחון הבחינו בבעיה וסילקו אותו מן הבניין. זה כבר היה מאוחר מדי את מחיאות הכפיים סופרים הספיק לקבל.
פוני לכל אזרח
אבל למה בכלל להצביע לוורמין סופרים? בגלל המצע כמובן. באתר הרשמי של המועמד הססגוני נכתב כי הוא נוהג לפתוח כמעט כל משפט במסע הבחירות שלו במילים "אני המועמד היחיד שתומך ב...", והמצע ההזוי בהחלט משקף זאת.
אם ייבחר, מבטיח סופרים ליישם ארבעה עקרונות מופרכים, עליהם הוא חוזר שוב ושוב, מעל כל במה אפשרית. האחד מימון מחקרים בנושא מסע בזמן, או במילותיו שלו: "אני אחזור בזמן ואהרוג את היטלר התינוק במו ידיי". הנושא השני הוא "הכנת ארה"ב למתקפת זומבים". "כשהמתים יקומו מקבריהם ויתחילו לטפס על דלתותיכם וחלונותיכם", אומר סופרים, "תתחרטו שלא הצבעתם עבורי".
הסעיף השלישי קשור בהיגיינת פה. המועמד המזוקן, שנהג בעברו להסתובב עם מברשת שיניים ענקית, מבטיח ליישם "חוק צחצוח שיניים חובה". המסר הסאטירי ברור: "במשך זמן רב מדי המדינה הזו סובלת מריקבון מוראלי ואוראלי, רוחנית ופיזית", מסביר סופרים, "עתידה של המדינה תלוי ביכולתה לנשוך בחזרה". הבטחתו הרביעית היא ללא ספק הפופוליסטית מכולם. "אני המועמד היחיד שמציע סוס פוני חינם לכל אמריקאי", הוא אומר.
ואלו רק ההצעות המרכזיות, יש גם אחרות. כך לדוגמא, בשנה שעברה הכריז כי אם ייבחר לנשיאות ייחייב את כלל הציבור לעבור ניתוח להוצאת כלייה, בעקבות ניתוח מוצלח שעבר בעצמו בשנת 2006, במסגרתו תרם את כלייתו לאמו - והציל את חייה.
"אני רציני לגבי ההומור שלי"
למרות הרעיונות התמוהים ופרטי הלבוש המשונים, מתחת להם מסתתרת גם מידה של רצינות. פעיל השמאל הפך בחודשים האחרונים למזוהה עם תנועת המחאה החברתית של כיבוש וולסטריט, ואף לקח חלק בהפגנות בבוסטון. "אני מצחיק מאוד, אבל רציני מאוד לגבי ההומור שלי", הוא אומר, "אני רציני מאוד גם לגבי חופש הדיבור, חופש ההתארגנות, חופש הגישה וחופש ההצבעה. גם אלה נושאים שחשובים לי מאוד כמועמד, חשוב לי מאוד שלציבור יהיה קול".
השורה התחתונה ידועה מראש: סיכוי ריאלי אין לסופרים, הוא עצמו אומר שלהצביע עבורו זה פשוט "לזרוק את הקול לפח", ואין ספק שהנשיא אובמה יכול להמשיך לישון טוב בלילה. אבל כשמתקפת הזומבים תגיע, תזכרו מי היה הראשון שחזה את גודל האסון.