גם לערבים מגיע שיטור יעיל

בעיית האלימות והפשיעה החמורה בחברה הערבית מתעצמת וגואה בשנים האחרונות. העדר הפרופורציה בין גודלה היחסי של החברה הערבית בתוך כלל האוכלוסיה, לבין חלקה במקרי האלימות והרצח - זועק לשמיים. רק בחודשים האחרונים אירעו מספר מקרי רצח קשים, כמו הרצח המשולש באום אל פחם ורצח הילד בן ה-12 אנאס שחאדה כאייל מהיישוב ג'דידה, שנרצח בגלל מלחמת כנופיות.

נושא זה מקבל לאחרונה תשומת לב ציבורית הולכת וגוברת. בכנס ראשי רשויות שהתקיים בשבוע שעבר בעיר טירה, התייצבו ראשי הרשויות הערביות בפני מיקרופונים ודרשו מהמשטרה באופן פומבי לטפל בבעיה בנחישות ובשיטתיות. המשכו של הדיון התקיים השבוע בוועדת הפנים של הכנסת, בהשתתפות ראשי מועצות, נציגי ציבור ערביים ונציגי המשטרה.

העלאת הנושא לדיון ציבורי הינו שלב חשוב בטיפול בבעיה. התגייסותה של המנהיגות הערבית לנושא, ההצהרות הפומביות הקוראות למשטרה לעשות את עבודתה והקריאה למיגור האלימות בתוך החברה הערבית - לכל אלו חשיבות גדולה בתוך התהליך.

נראה כי גם מהמשטרה וממשרדי הממשלה נושבת רוח חיובית ומעודדת. באותו הכנס, שנערך ביוזמת המרכז לשלטון מקומי, דיבר ניצב בנצי סאו, מפקד מחוז מרכז, בפני ראשי הרשויות הערביות באופן גלוי ובכנות על כישלונה המתמשך של המשטרה לאכוף את החוק ביישובים ערבים. ניצב סאו קבע את "מבחן התוצאה" להפחתה משמעותית של מקרי הרצח במשולש, באמצעות פענוח מקרים ואיסוף נשק בלתי-חוקי.

גם שר החינוך, גדעון סער, סימן את הנושא של חינוך לא פורמלי – הקמת מרכזים קהילתיים והפעלת תוכניות בשעות אחר הצהריים – כאחד הפרויקטים שיוביל, בשיתוף עם ראשי רשויות ערביות, במטרה להפחית משמעותית את שיעורי נשירתם של בני נוער ערבים ממערכת החינוך.

אלא שהמעבר משלב הדיבורים החיוביים של שני הצדדים לשלב המעשים, הוא אתגר מורכב וקריטי. המשטרה, מצידה, הרוויחה ביושר את אי-האמון מצד האזרחים הערבים. בשנים האחרונות סבלה החברה הערבית מ"שיטור חסר" בתוך הישובים הערבים, דבר שבא לידי ביטוי בנוכחות שיטורית קבועה דלה ביחס לישובים היהודים, ובחולשת המימד השירותי-אזרחי לחברה הערבית. למרות זאת, לאחרונה הוחלט במשטרה על הקמת תחנות קבע במספר יישובים ערבים אשר בהם רמת הפשיעה גבוהה במיוחד, ועל הקצאת כוחות משטרה נוספים להתמודדות עם האלימות החמורה בישובים אלו.

על מנת שתוכל לפעול באפקטיביות וביעילות במלחמתה בפשיעה, חייבת המשטרה לנקוט במדיניות המחזקת את הלגיטימיות שלה בקרב הציבור הערבי. לכן, לצד חיזוק המשאבים לפעולות אכיפה, איסוף נשק בלתי חוקי, פיענוח מקרי רצח ומאבק באלימות במשפחה, על המשטרה להוסיף ולפעול לביסוסו של שיטור מבוסס קהילה, כפי שנקטו משטרות אחרות בעולם, בחברות רב-תרבותיות הרואות בקהילה כמשאב חברתי, ולא כנטל, ובוודאי לא כאויב.

מטרת הרפורמות ברורה: שיפור יכולות השיטור, ובעיקר יכולת האכיפה, באמצעות הענקת תחושת שייכות וביטחון לכל קהילה, על ידי שימוש בכלי עבודה שונים, אשר הותאמו עבור הקהילות ונועדו לשיפור האמון וההידברות. במקביל, על המנהיגות הערבית מוטלת האחריות ללוות את ההתעוררות הציבורית, בגיוס כל הכוחות והמשאבים החברתיים הפנימיים להתמודדות עם תופעה זו ולהקיא מתוכה את המיעוט העברייני ההורס אותה מבפנים.

על-פי מחקר עמדות שערכה עמותת "יוזמות קרן אברהם", בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית, הציפיות העיקריות של הערבים מהמשטרה כוללות טיפול אפקטיבי באלימות ובסכסוכים הפנימיים, בעבירות סמים ובמפגעים שונים. נראה כי היום יותר מתמיד, משטרת ישראל וראשי היישובים הערבים מבינים שהגיעה העת לשנות את המציאות. שירותים שוויוניים מותאמים לקהילה מצד המשטרה, ומנהיגות ערבית אמיצה ביישובים ערבים, עשויים להציל חיי אדם.

הכותבת מנהלת את מיזם קשרי חברה ערבית?משטרה ב"יוזמת קרן אברהם", לשילוב ושוויון בין יהודים לערבים.

עוד בנושא
חשד לרצח ברהט: בן 24 נורה למוות, צעיר נוסף נפצע