גם הישראליות בנאסד"ק סובלות

מניותיהן של חברות הרשומות כישראליות בבורסת נאסד"ק חשופות לסיכון גדול יותר ממניות של חברות אחרות הנסחרות בנאסד"ק. ההשפעה המשמעותית ביותר על 78 המניות הרשומות כישראליות מורגשת כתוצאה מפיגועי טרור בישראל - כך עולה ממחקר שבוצע בבית הספר סלואן לניהול של MIT בקיימברידג'. המחקר בדק את השפעת המצב הגיאו-פוליטי בישראל על המניות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק, בהשוואה למניות האמריקאיות ולמניות זרות אחרות.

מדד הישראליות בנאסד"ק הצביע על ירידה של 45% בשערי המניות בשלושת החודשים שחלפו מפרוץ אינתיפאדת אל-אקצה ב-2 לאוקטובר 2000. מדד נאסד"ק ירד בתקופה זו ב-30.5% בלבד. המחקר מוכיח קשר דומה גם במקרים בהם התרחשה בישראל פעילות חיובית, ונדירה יחסית, דוגמת נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000: מדד הישראליות בנאסד"ק עלה בחודש זה ב-25%, לעומת מדד נאסד"ק שעלה בכ-18% בלבד. מדובר בפער של 7% בתקופה של 16 יום. מדד תל אביב 100 עלה באותה תקופה ב-1.6% בלבד, ושיקף את חשש המשקיעים מהנסיגה מלבנון.

"הנטל שהמניות הישראליות בנאסד"ק נאלצות לשאת בגלל המצב הביטחוני, אינו קיים בשאר המניות האמריקאיות או הזרות", אומר עורך המחקר יובל קוינטנר. "עד היום, לא נעשתה עבודה מהסוג הזה באקדמיה האמריקאית. מדובר בתופעה חדשה לחלוטין, אחרי השגשוג של שנות ה-90, שהסתיים עם פרוץ האינתיפאדה בסוף ספטמבר 2000".

קוינטנר, בוגר MIT, בנה לצורך המחקר מדד שהתייחס למניות הרשומות בישראל כקבוצה, שנקרא נאסד"ק-ישראל מדד זה עקב אחר הביצועים של המניות בתקופה שבין יולי 99' לינואר 2001. לצורך שיקוף המגמה הכללית בנאסד"ק באותה תקופה, נעשה שימוש במדד NASDAQ Composite Index, המשמש כברומטר של מגזר מניות הטכנולוגיה. מדד זה מכיל את כל המניות הרגילות של החברות האמריקאיות והזרות הרשומות למסחר בנאסד"ק וכולל יותר מ-4,000 חברות.

קוינטנר: "חשוב לציין כי על פי כללי הבורסה האמריקאית, אין משמעות לעובדה שהחברה, משרדיה, מפעליה, השוק אליו היא מכוונת או כל פונקציה אחרת, נמצאים פיסית בישראל, או לא. לפי נאסד"ק, חברה היא ישראלית אם התאגדה בישראל. זה גם היה הבסיס שלי להחלטה כי חברה היא ישראלית. מתוצאות המחקר עולה בבירור כי באמת אין כל השפעה לכך שחברה מסויימת העתיקה עם הזמן את כל פעילותה מישראל לארה"ב. היא עדיין נחשבה בעיני המשקיעים והבורסה לישראלית".

ניתוח הנתונים מגלה כי לפני האינתיפאדה, כקבוצה, היו המניות הישראליות חזקות יותר משאר המניות והפגינו בממוצע ביצועים טובים מהשוק. בחודשים שלאחר אוקטובר 2000, החלו המניות הישראליות לרדת בחדות והתאפיינו בתנודתיות גבוהה בהשוואה למדד נאסד"ק שירד אף הוא. ב-13 הימים שלאחר פרוץ האינתיפאדה, ירד מדד הישראליות ב-20.5%, בעת שמדד נאסד"ק ירד ב-16%. הודעתו של אהוד ברק ב-11 בספטמבר על פיזור הכנסת והתפטרותו מראשות הממשלה, גרמה בהמשך החודש לירידה במניות הישראליות ב-14%, בעת שתל אביב 100 ירד ב-10% ומדד נאסד"ק ירד ב-7%.

המחקר מציין בין השאר אירועים נקודתיים שהשפיעו על קבוצת הישראליות. כך למשל, בתחילת מארס 2001 התרחשו בישראל שני פיגועי התאבדות, האחד ליד אום-אל-פאחם והשני במרכז נתניה. לאחר הפיגועים הללו, בין ה-4 במארס ועד ל-15 במארס, ירד מדד הישראליות ב-15.5% לעומת נאסד"ק שירד ב-9%.

בדיקה של התנהגות המניות על ציר הזמן מגלה כי בחודשים שחלפו מפרוץ האינתיפאדה, התמתנה השפעת האירועים השליליים על המניות הישראליות. אם בשלושת החודשים הראשונים שלאחר פרוץ האינתיפאדה ירדו הישראליות ב-45% לעומת 30.5% במדד הכללי, הרי שבחלוף חצי שנה ירדו הישראליות ב-55%, בעת שהמדד הכללי ירד ב-48%. בחלוף שנה הפער המשיך להצטמצם לירידה של 58% בישראליות, בעת שנאסד"ק ירד ב-53%.

"הסבר אפשרי לתופעה, היא התמתנותו של גורם ההפתעה שהשפעתו ניכרה מיד לאחר פרוץ האירועים", אומר קוינטנר, "המשקיעים התרגלו למצב הביטחוני בישראל והאירועים הפכו לעובדה קיימת וסיומם אינו נראה.

"במידה רבה, ניתן לדבר על צידו השני של המטבע, שקיבל ביטוי בחסינות של הישראליות מפני אירועים משמעותיים בארה"ב. בדיקה בין ה-10 לספטמבר 2001, ערב אסון מגדלי התאומים, לבין ה-25 בספטמבר, מגלה תגובה מתונה של המניות הישראליות, שירדו בשבועיים אלה ב-4.2%, לעומת ירידה של 11% במדד הנאסד"ק. חודשיים לאחר אסון התאומים מתברר שהישראליות התאוששו מהר יותר ועלו ב-31%, בעת שנאסד"ק התאושש ב-15.5%".

רשימת האירועים שלהם היתה השפעה ממתנת על המניות הישראליות כוללת את האופטימיות של המשקיעים לקראת הבחירות ב-6 בפברואר 2001; שהיו שקיוו כי הבחירות יביאו לסיום האלימות ולחידוש המו"מ. בינואר 2001 עלה מדד הישראליות ב-31%, בעת שמדד הנאסד"ק עלה ב-21% - הפרש של 10% בחודש אחד. בחודשים אפריל-מאי 2001 נעשה ניסיון נוסף לחידוש המו"מ, ומדד הישראליות עלה בדומה למדד תל אביב 100 ב-35%, בעת שנאסד"ק עלה ב-29%. שלושה פיגועי התאבדות, בין 16 ליולי ל-15 באוגוסט 2001, בקרית מוצקין, בפיצריית סבארו בירושלים ובבנימינה, גרמו לירידת הישראליות ב-8% בעת שנאסד"ק ירד ב-5%. תל אביב 100 ירד בתקופה זו ב-11%.

קוינטנר בחר לבצע גם השוואה קבוצתית בין הישראליות - שהן הקבוצה הגדולה ביותר אחרי המניות מקנדה - לבין מניות זרות אחרות. התברר כי בעת שב-12 החודשים שחלפו מאז ספטמבר 2000, חלה ירידה של 65% במניות הישראליות. לעומת זאת, המניות הגרמניות ירדו ב-53%, המניות ההולנדיות ב-52%, המניות השוודיות ב-41%, והמניות האיריות ירדו ב-21%.

"גם המניות הזרות האחרות ספגו ירידות ניכרות בערכן בגלל ההאטה הכלכלית המשמעותית בתקופה זו, אך הישראליות ירדו בצורה חדה יותר, ככל הנראה בגלל המצב בישראל", מציין קוינטנר.

"כישראלי, אני מאוד לא אוהב את העובדה הזו וברור שקשה לי לקבל אותה. בשאלונים שהפצתי בין ראשי החברות הישראליות, התברר לי שבחברות ההיי-טק מאמינים שהמצב שלהם אינו כזה. הבכירים בעשר חברות היי-טק ישראליות שרואיינו למחקר טענו באופן