"אימא - אני גאה בך"

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, בי-סקסואלים, סטרייטים, תנועות מחאה פוליטיות, ארגונים ירוקים, אנשי זכויות אדם, מעריצים, מעודדים ותומכי גאווה באשר הם - הפכו היום את תל אביב למסיבת אהבה ענקית. רחוב אבן גבירול, שבימיו הטובים נראה כמו מפעל לייצור פקקי תחבורה, הפך לרקע ססגוני של חגיגת שבועות בנוסח עירוני: משאיות עמוסות כל טוב (די.ג'ייז, דיווות מלכותיות, רקדנים יפיפיים ותפאורה מנצחת), המון מוסיקה משובחת, ניחוח של פריחה, ילדים יפים, משפחות בכל הגדלים והמינים, ותחושה חזקה - שכל כך הרבה אושר, שהיה מוחבא אי שם - יוצא מהארונות, מלווה בריח חזק של שכרון החופש.

מטף ועד זקן – כולם מחוייכים, רוקדים, מאושרים ורוקדים את ניצחון החופש שלהם, שהפך, לפחות היום, לנחלת כולם. נטלי, בת 14, סטרייטית, לבושה בדגל שכולו גאווה: "מה זה למה אני חוגגת? אני פה כי הקהילה הזו יודעת לעשות הכי הרבה שמח".

"ילדי הקהילה", שמילאו משאית שניגנה שירי ילדים, כבשו את ליבם של כולם, ונתנו למשתתפים להרגיש שכולם הכי גאים שיש. איפורים צבעוניים, תלבושות מקוריות, בלונים, דגלים, שלטים של "אימא אני גאה בך" (ואפילו "יאסר ערפאת הורג גייס") – צבעו את העיר בקשת של ש-מ-ח.

"אין כמו תל אביב", אומרת לימור, שמחליקה לה על סקטים ולא מפסיקה לצלם את האירוע. ואני מצטרפת אליה. גאה להיות תל אביבית. אז בואו נעשה לנו חג, כי מה שטוב בשבילנו – טוב בשביל המדינה. חג שמח.