כבר לא חייבים לעבור לתל אביב

תקציר הפרק הקודם: לפני שנה פורסמה בוואלה! כתבה על מיקי וגיא, זוג הומואים בני 40 פלוס מהצפון, שהחלו להקים את סניף האגודה ההומו-לסבית הראשון בגליל העליון. באמצעות אתר אינטרנט שהקימו, "גאים בגליל", הם ניסו לבנות קהילה. הראשונים שמצטרפים התארחו בדירה קטנה בבלוק בקרית שמונה. הילדים של גיא, שהתגרש מאשתו, לא ידעו. לכתבה הם הצטלמו מהגב. החלומות מאוד מינורים - פשוט להפסיק להסתתר.

שנה אחרי: גיא הוא בעצם נחום, שיצא מהארון וסיפר לילדיו. "איך הם הגיבו? האמת – די באדישות. זה נוגע בעיקר לבן הגדול שלי, שהוא בן 14. הוא אמר 'טוב, ידעתי' וזהו. לקטנה זה פחות חשוב. הם מכירים את מיקי ונפגשים איתו. אני יודע שלא היו ריקושטים בבית הספר, כי הייתי עם אצבע על הדופק. אין שום שינוי בהרגלים".

בשנה האחרונה השניים עברו לדירה חדשה, שעל מרפסתה מתנוסס דגל הגאווה ("אנשים היו עומדים למטה ומסתכלים, לא הבינו מה זה. חשבו שאנחנו דרוזים מצד"ל וזה הדגל שנו"). דגל הגאווה השני בקריית שמונה מתנוסס מעל בית אגודת גאים בגליל, שנחנך בדצמבר האחרון בתמיכת אגודת ההומואים הלסביות והטרנס-ג'נדרים הארצית. "אולי יש לך מודם? אנחנו צריכים. הכל שם זה שנור שאנשים הביאו מהבית. אבל זה בית מאוד חם. מקום שאנשים יכולים להרגיש בו חופשי, בלי מסכות. כי לכל אחד הרי יש מסכה קטנה", אומר מיקי.

בית האגודה נמצא, אגב, מאות מטרים מהרבנות המקומית. "לא היו שום התנכלויות, פרט לאיזו השתלחות קטנה של הרב המקומי, שאחר כך יושרו איתו ההדורים". 300 חברים רשומים כבר. הפוטנציאל עוד גדול, אבל גם ככה ההספק של הגאים מהגליל בתוך שנה הוא די מדהים. מיקי: "את מה שעשינו השנה אפשר להגדיר כ'מסע לנראות ציבורית'. התחלנו ממסיבה. בפעם הראשונה אחרי 2000 שנה היתה מסיבת גייז בגליל עם הופעת דראג. היא התקיימה באחד הפאבים באזור, ופתאום כולם ראו את כולם. מכיוון שזה היה ליל שישי היו גם הלקוחות הסטרייטים הקבועים וכולם מאוד נהנו. ראו שאין לנו קרניים ואנחנו לא מתכוונים לאנוס אותם". מסמר המסיבה היה הופעתה של הדראג קווין קאמילה קורטז. לשעבר אודי סוויסה מצפת.

חוץ ממסיבות, זו היתה בעיקר שנה של היכרות עם כל מי שכבר הכיר אותם קודם, עדיין בלי הזווית ההומואית. "הופענו בתקשורת המקומית, טלוויזיה ומקומונים, שמאוד אוהדים אותנו. כיום יש קבוצת נוער וקבוצה של תהיל"ה, קבוצת תמיכה להורים של הומואים ולסביות. אירגנו ימי עיון לכל מדריכי הנוער בקיבוצים, והרצאות של אנשי הקהילה". יש גם תוכנית רדיו שבועית בקול הגליל העליון וראשי המועצות האזוריות תומכים גם הם, מי בכסף, ומי באוטובוס שיסיע את חברי הקהילה למצעד הגאווה בתל אביב.

"לא הכל הלך כל כך חלק. יש לנו מקרים כמו של בת ה-17 שהוריה זרקו אותה מהבית, אבל לא היו כאן מהומות כמו בחדרה למשל. האנשים כאן קיבלו את החשיפה שלנו במנות מאוד מדודות", אומר מיקי. נהגי המוניות שמסיעים אותו מביעים תמיכה גורפת, ורק ראש העיר של קרית שמונה, עדיין מחרים אותם. כל הניסיונות לקבוע פגישה לא צלחו עד כה.

אחרי שהזמן הוורוד כבר מופץ ב-12 נקודות, ושני פאבים מכריזים על עצמם כגיי פרנדלי - וילה רוזה בראש פינה ואנשו בקרית שמונה - המיזם הבא הוא התיירות הוורודה. "אני מתבייש אפילו לחזור על התגובות ששמעתי כשרק התחלתי להציע לבעלי צימרים לתת הנחות לחברי הקהילה: 'אני לא צריך איידס אצלי בצימר, הומואים רק יזדיינו לי, אני אצטרך להחליף סדינים 4 פעמים ביום'". כיום מפרסמים בעלי הצימרים בזמן הוורוד, ומיטב המסעדות באזור מעניקות הנחות. "אנשים גילו שההומואים הם אנשים נחמדים, שיש להם כסף והם אוהבים לאכול ולעשות חיים".

עוד בתוכנית: הקמת קבוצות בשפה הערבית והרוסית, קו תמיכה וניסיון להגיע לבתי ספר. בינתיים ממשיכים עם טיולי אופניים ופיקניקים בשבתות. "זו קהילה שונה מתל אביב בגלל שאופי האנשים שונה", אומר מיקי. "לא התפתחה כאן המנטאליות של שוק בשר כמו בתל אביב. מה שחשוב הוא שאפשר להתחיל לחיות מחוץ לארון. עדיין יש הרבה בארון, אבל יש פיתרון חברתי וקהילתי למי שרוצה אחרת. אנשים צעירים לא צריכים כבר לעזוב לתל אביב".