"להתגבר על החושך באמצעות אור התקווה"

להלן תמליל נאומו של נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, על חזון השלום שלו במזרח התיכון:

"זמן רב מדי אזרחי המזרח התיכון חיו בפחד והתבוססו במוות. שנאת יחידים החזיקה את תקוות הרבים כבת ערובה. הכוחות הקיצוניים והטרור מנסים להרוג את התהליך ואת השלום על ידי הרג חפים מפשע. הדבר מטיל צל כבד על האזור כולו. למען האנושות כולה, על הדברים להשתנות במזרח התיכון. זה בלתי אפשרי שאזרחים ישראלים יחיו בטרור. זה בלתי אפשרי שפלסטינים יחיו בעליבות ותחת כיבוש. והמצב הקיים אינו מציע אפשרות שהחיים ישתפרו. אזרחי ישראל ימשיכו להיות קורבנות הטרור, ולכן ישראל תמשיך להגן על עצמה ומצבם של הפלסטינים רק יידרדר.

"חזוני הוא של שתי מדינות החיות זו לצד זו בשלום וביטחון. אין דרך אחרת להשיג את השלום, עד שכל הצדדים יילחמו בטרור. ברגע קריטי זה, אם כל הצדדים ייפרדו מהעבר ויתוו דרך חדשה, אנו נוכל להתגבר על החושך באמצעות אור התקווה.

"כדי להשיג שלום וכדי שמדינה פלסטינית תוקם, נדרשת הנהגה פלסטינית שונה. אני קורא לעם הפלסטיני לבחור מנהיגים חדשים, שאינם מתפשרים בעניין הטרור.

"אני קורא להם להקים דמוקרטיה המבוססת על סובלנות וחירות. אם העם הפלסטיני ירדוף אחר מטרות אלה, אמריקה והעולם יפעלו לסייע לו. אם הפלסטינים ימלאו אחר מטרות אלה, הם יוכלו להגיע להסכם עם ישראל, מצרים וירדן בנושאי ביטחון וסידורים אחרים לקראת עצמאות.

"וכאשר לפלסטינים יהיו הנהגה, מוסדות וסידורי ביטחון חדשים עם שכניהם, ארה"ב תתמוך בהקמת מדינה פלסטינית, שגבולותיה והיבטים ריבוניים אחרים יהיו זמניים עד שייפתרו כחלק מהסכם כולל במזרח התיכון.

"...מדינה פלסטינית לעולם לא תוקם על בסיס טרור. היא תיבנה דרך שינוי. והשינוי חייב להיות יותר מאשר קוסמטי, או ניסיון כושל לשימור סטטוס-קוו. שינוי אמיתי מחייב מוסדות פוליטיים וכלכליים חדשים לחלוטין, המבוססים על דמוקרטיה, כלכלת שוק והתנגדות לטרור.

"...ארה"ב, קהילת התורמים הבינלאומית והבנק העולמי נכונים לעבוד עם הפלסטינים על תוכנית פיתוח ורפורמה כלכלית. ארה"ב, האיחוד האירופי והבנק העולמי נכונים לפקח על רפורמות בכלכלה הפלסטינית לעודד שקיפות ובקרת חשבונות עצמאית. וארה"ב יחד עם שותפות בעולם המפותח, יגדילו את הסיוע ההומניטרי כדי להקל בסבלם של הפלסטינים. "כיום אין ברשות הפלסטינית בתי משפט יעילים ואין אמצעים להגן על זכויות התושבים. דרושה מערכת צדק שניתן לסמוך עליה כדי להעניש את אלה הפוגעים בחפים מפשע. ארה"ב וחברי הקהילה הבינלאומית מוכנים לעבוד עם המנהיגים הפלסטינים כדי לבסס, לממן ולפקח על מערכת משפטית עצמאית.

"כיום הרשות הפלסטינית מעודדת טרור, ואינה מתנגדת לו. הדבר אינו מקובל. ארה"ב לא תתמוך בהקמת מדינה פלסטינית עד אשר מנהיגיה יילחמו בטרור ויפרקו את התשתית שלו. הדבר דורש מאמצי פיקוח חיצוניים - לבנות ולשנות את שירותי הביטחון הפלסטיניים. למערכת הביטחון חייבת להיות מסגרת ברורה של חוקים ואחריות ושרשרת פיקוד אחידה.

"כל אומה שבאמת מחויבת לשלום חייבת לחסום את משלוחי הנשק האיראניים לארגוני הטרור ולהתנגד למשטרים המקדמים טרור, דוגמת עיראק. על סוריה להחליט באיזה צד היא נמצאת במלחמה בטרור, וזאת על ידי סגירת מחנות הטרוריסטים וגירוש אנשי טרור.

"...לישראל עניין רב בהצלחת מדינה פלסטינית דמוקרטית. הכיבוש הקבוע מאיים על הזהות הישראלית ועל הדמוקרטיה שלה, ומדינה פלסטינית שלווה נחוצה ליצירת ביטחון שישראל כמהה לו. כך שאני קורא לישראל לנקוט צעדים משמעותיים לתמיכה במדינה פלסטינית.

"בשעה שאנו מתקדמים בנושא הביטחון, על כוחות צה"ל לסגת מהעמדות שנכבשו מאז 28 בספטמבר 2000, ובהתאם להמלצות ועדת מיטשל יש להפסיק את ההתנחלות בשטחים הכבושים.

"יש לאפשר את פיתוחה של הכלכלה הפלסטינית. בזמן שהאלימות תשכך יש להשיב את חופש התנועה לפלסטינים חפים מפשע ולאפשר להם לשוב לעבודה ולחיים נורמלים. יש להניח לנפשם של מחוקקים פלסטינים וגורמים רשמיים של ארגוני סיוע הומניטריים בינלאומיים לעבוד לקראת עתיד טוב יותר. כמו כן על ישראל לשחרר רווחים פלסטיניים שמוחזקים בידיה לידיים אחראיות.

"ביקשתי ממזכיר המדינה, קולין פאוול, לעבוד באינטנסיביות עם מנהיגים בעולם ובמזרח התיכון לממש את החזון למדינה פלסטינית ולמקד את המאמצים לקראת תוכנית מקיפה לתמיכה ברפורמה ובניית מוסדות.

"בסופו של דבר על ישראל והפלסטינים להתמודד עם נושאי המחלוקת העיקריים כדי להגיע לשלום אמיתי ולהביא לסיום המשבר. משמעות הדבר שעל הכיבוש הישראלי שהחל ב-1967 לחדול באמצעות מו"מ בין הצדדים על שטחים, בהתבסס על החלטות האו"ם 242 ו-338 ונסיגת ישראל לגבולות בטוחים ומוכרים. עלינו לפתור את הבעיות הנוגעות לירושלים, שיבת הפליטים ושלום סופי בין ישראל ולבנון וישראל וסוריה, שתומכת בשלום ונלחמת בטרור.

"... כשהמוסדות וההנהגה החדשים יקומו ויוכיחו שאכן ישנו שינוי ביטחוני, אני מצפה מישראל להגיב ולעבוד לקראת הסכם סופי..."

"אני מבין את הזעם והחרדה של אזרחי ישראל. חייתם זמן רב מדי בפחד והלוויות, נאלצתם להימנע מללכת לשווקים ולהשתמש בתחבורה ציבורית ולהציב שומרים חמושים בכניסה לגני ילדים ובתי ספר. הרשות הפלסטינית דחתה את ידכם המושטת ושילחה בכם טרוריסטים. יש לכם הזכות לחיים נורמלים, יש לכם הזכות לביטחון. ואני מאמין באמונה שלמה שאתם זקוקים לשותף פלסטיני שונה ואחראי כדי להשיג ביטחון.

"אני מבין את זעמו וייאושו של העם הפלסטיני. במשך עשורים התייחסו אליכם כלכלי משחק בעימות במזה"ת. האינטרסים שלכם הוחזקו כבני ערובה להסכם שלום מקיף שנראה שלעולם אינו מגיע, איכות חייכם מידרדרת משנה לשנה. אתם ראויים לדמוקרטיה ולשלטון החוק. אתם ראויים לחברה פתוחה וכלכלה משגשגת. אתם ראויים לחיי תקווה לילדיכם.

"...רגע זה הוא הזדמנות ומבחן לכל הצדדים במזה"ת, הזדמנות להניח את היסודות לשלום עתידי, מבחן שיראה מי רציני באשר לשלום ומי לא. הבחירה היא פשוטה, ככתוב בתנ"ך: 'ובחרתם בחיים'".