מדענים בריטים פתחו מחדש את השאלה העתיקה - למה יצורים חיים רבים, ביניהם בני האדם, מתרבים באמצעות יחסי מין.
ביולוגים העוסקים באבולוציה מנסים להבין כבר זמן רב מדוע הסקס הומצא בכלל. יצורים חיים א-מיניים פשוט מתחלקים לשניים כדי להתרבות, והם מתרבים בקצב כפול מזה של יצורים מיניים. אז למה אנחנו צריכים את כאב הראש הזה?
עד עכשיו האמינו שרבייה מינית, הדורשת חיבור מטען גנטי של שני ההורים, עוזרת למנוע מוטציות גנטיות. אך חוקרים הפריכו את ההשערה הזאת, לאחר שהעריכו את שיעור המוטציות הגנטיות באורגניזמים המתרבים באמצעות מין, כמו בני אדם וקופים.
כאשר המטען הגנטי של זכר ונקבה מתערבב, צאצאים אחדים זוכים למטען גנטי טוב ומצליחים לשרוד. אלו שמקבלים מטען גנטי פגום לא שורדים, אך מצד שני הם אינם מעבירים את המטען הפגום לדורות הבאים.
אם התיאוריה הזאת נכונה הרי ככל ששיעור המוטציות גבוה, כך ריבוי באמצעות יחסי מין יהיה יעיל יותר, במניעת העברת מטען גנטי פגום לאורך הדורות.
ד"ר פטר קייטלי מאוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד, וד"ר אדם איר-ווקר, מאוניברסיטת סאסקס באנגליה, בחנו את הרעיון. הם חישבו כמה גבוה צריך להיות שיעור המוטציות אצל צאצאיהם של אורגניזמים שונים, כדי להפוך את הרבייה המינית ליעילה. התוצאה היתה שליצורים החיים יש שיעור שגיאות גנטיות נמוך מהדרוש, ולכן התיאוריה המסבירה את קיומה של רבייה מינית, בכך שהיא יעילה במניעת מוטציות, כנראה לא נכונה.
המחקר שפורסם בירחון סיינס (Science) לא פתר את השאלה העתיקה, ואנחנו נמשיך לסבול כשיש וגם כשאין Pussy heaven, Pussy Hell. (הג'ינג'יות יודעים את זה כבר מזמן).
הסקס - עדיין תעלומה מדעית
15.10.2000 / 21:29