הלקוח לא היה מרוצה מהיצאנית – ועקר את עיניה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר אתמול 17 שנות מאסר על גנאדי ריאבקין, תושב הדרום בן 31. ריאבקין הורשע בביצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לאחר שעקר את עיניה של יצאנית. בנוסף לעונש המאסר חייב בית המשפט על הנאשם לפצות את המתלוננת בסכום של 50 אלף שקלים. עד שנעצר שימש ריאבקין כמאבטח במוסדות חינוך ועבד במלון הנסיכה.

מגזר הדין עולה כי ב-17 במרץ 2000 השתתף ריאבקין בחתונת ידיד, שם שתה משקאות אלכוהוליים. לאחר סיום החתונה הוא חשק בבילוי עם זונה, ונסע לשם כך לשדרות בן גוריון בבאר שבע שם אסף את המתלוננת. לאחר משא ומתן כספי הסיע ריאבקין את המתלוננת לביתה שבעיר, שם קיים עמה יחסי מין. משסיימו, טען בפניה כי לא בא על סיפוקו ודרש ממנה את הכסף חזרה, ואף סכום נוסף בסך 70 שקלים שקיבלה ממנו בפעם קודמת שנפגשו. בין השניים פרץ ויכוח במהלכו ריאבקין הכה את המתלוננת ואף איים עליה כי יעוור אותה ולא ישאיר אותה בחיים.

בשלב מסוים החליט ריבאקין לממש את איומיו, דחף את המתלוננת לחדר המדרגות, שם השכיב אותה ועקר את עיניה באצבעותיו. בגזר הדין נכתב כי לאחר שעקר את עיניה אמר לה בסיפוק: "הנה, עשיתי אותך עיוורת", ועזב אותה כשהיא מתבוססת בדמה וזועקת לעזרה. "היום המתלוננת עיוורת כליל בעינה הימנית ובעין שמאל ראייתה מוגבלת, גם עם משקפיים. בנוסף סובלת המתלוננת מכאבים ולחצים בעיניה ובראשה, היא מוגבלת בתנועותיה ונותרה עם נכות שלא תתוקן לעולם", נכתב בגזר הדין.

השופטת, רויטל יפה, פסלה את טענת ההגנה כי יש לפטור את הנאשם מעונש עקב שכרות. "הנאשם ביצע את מעשיו במודעות מלאה, תוך שהוא מבין את הפסול שבמעשים ויכול היה להימנע מביצועם", כתבה.

השופטת אף הטילה ביקורת על דבריה של הסניגורית, שטענה כי "אין לשכוח את התנהגותה, מעשיה ורקעה של המתלוננת, שעה שמתייחסים אליה כאל קורבן". הסניגורית טענה בהמשך כי המתלוננת אמנם נפגעה "אך פגיעתה אינה כה קשה והיא יכולה להלך ברחוב". הנאשם עצמו טען במהלך המשפט כי לא תיכנן את מעשיו באותו הערב ולא תכנן לפגוע באישה. "היום אני רואה את המקרה כמו תאונת דרכים", אמר הנאשם וביקש מהמתלוננת סליחה על מעשיו.

השופטת יפה סיכמה בהחלטתה כי מעשהו של הנאשם "אכזרי, מזוויע ומזעזע יותר משהשכל יכול לקלוט". לדבריה, "הנאשם נטל מהמתלוננת, שגם ללא מעשי הנאשם חיה חיים אומללים וקשים, את המעט שעוד יכלה לדאוג לעצמה. הנאשם נטל ממנה אפילו את האפשרות לעסוק בזנות, וכיום היא נתונה לחסדי החברה ומוגבלת לא רק בתנועותיה אלא גם בנפשה".