הם צעירים, משכילים ומבית טוב. רובם סטודנטים, אפילו מוצלחים. הם אולי לא דומים לסטריאוטיפ הקלאסי, אבל בכל זאת הם סוחרי סמים. יותר ויותר אנשים בישראל, ככל הנראה אלפים, עוסקים בסחר בסמים "בהילוך נמוך", רווחים של מאות או אלפי שקלים, לא יותר מזה. הם הגיעו לכך בגלל מצב כלכלי, "השלמת הכנסה" ו"סגירת פינות", כדבריהם; ובגלל הנורמה החברתית בשנים האחרונות, שאינה רואה בעבירות סמים עניין חמור. על פי החוק, אגב, אחזקה של יותר מ-15 גרם מריחואנה מוגדרת "אחזקה שלא לשימוש עצמי". שלושה מונולוגים טיפוסיים.
א' מעשן חינם
א', סטודנט בן 26, עשה את הצעדים הראשונים במכירת סמים בטיול לארה"ב. משם, הדרך לכפר קאסם כבר היתה קצרה. "היינו מביאים מהערבים קילו או שניים גראס, מחלקים ל-50 גרם ומוכרים לחברה. בתקופה האחרונה חזר החשיש להיות פופולרי בישראל. במקום לקנות טולה (10 גרם), אני פשוט קונה סוליות (200 גרם).
"ברגע שמגיע משלוח מלבנון אני מקבל טלפון, לוקח את המשקל האלקטרוני ונוסע. סוליה עולה לי 2,500 שקל. אני מוכר לחברים עשר טולות ב-150, חמש ב-200 ונשאר עם חמש, שאני מעשן חינם. לא מדובר בסכומים שיביאו לי רווחה כלכלית, זה פשוט משאיר לי הכנסה פנויה.
"אני לוקח את הסיכון ולאנשים מסביב משתלם לקנות ממני: גם חבר, גם יהודי וגם לא צריך להתעסק עם טיפוסים מפוקפקים. אני מפחד, אבל משתדל לא לחשוב מה יקרה אם יתפסו אותי. אני מעיף את החומר כמה שיותר מהר ומסתובב איתו כמה שפחות ברחוב. דוגרי, אני פוחד מהמשטרה הרבה פחות מאשר מההורים. אם הם היו יודעים הם היו מתים".
ב' מוכר בשירותים באוניברסיטה
ב', בן 31, הוא סטודנט מצטיין לשעבר בפקולטה נחשבת. "זה התחיל בתקופה שאני וחברה שלי היינו מעשנים כמויות אדירות. כל שבוע 100 גרם גראס, שזה בערך 1,600 שקל לחודש. כשאתה סטודנט זו הוצאה כבדה ואמרתי לעצמי, למה שלא נרוויח משהו. הייתי נוסע לכפרים ערביים וקונה שני קילו. קילו עלה לי 700 שקל, והייתי מפרק אותו ל-20 חבילות של 50 גרם שנמכרו ב-200 שקל. רווח של יותר מ-3,000 שקל לקילו. בתקופות של מסיבות הייתי מביא גם טריפים ואקסטות (אקסטזי)".
"בזמן הלימודים פתחתי באוניברסיטה לוקר על שם מישהו בלי שיידע. הייתי חותך בבית חצי קילו לחבילות, שם בתיק מלא ספרים ודוחף ללוקר. באוניברסיטה תמיד היה ביקוש. הייתי לוקח את התיק לשירותים ומוכר. ככה לא החזקתי חומר בית.
"אף פעם לא עשיתי רווחים גדולים, אולי 15-20 אלף שקל לשנה. לא פחדתי ולא חשבתי על כלום, הייתי ילד מפגר. מה שכן הפחיד אותי זה ההורים. פעם אחת הסתבכתי והגעתי לשופט שאמר לי 'יש לך שתי אופציות: מעצר באבו כביר או מעצר בית אצל ההורים'. אמרתי לו אבו כביר בלי לחשוב פעמיים".
ג' מימן את הטיול להודו
"אין לי פחד מהמשטרה ואין לי פחד להעביר כמויות", מספר ג', סטודנט בן 25. את הקריירה הוא התחיל בדרום אמריקה: "בטיול הישראלים קונים סמים בקבוצות ויצא שתמיד הייתי אחראי. לאט לאט איבדתי פרופורציה, צברתי אומץ והתחלתי לעבור גבולות עם סמים.
"כשהגעתי להודו הייתי בהלם. כולם מדברים על הברחות סמים. זה הקטע. הפיתוי עצום בגלל הבדלי המחירים. אתה קונה טולה (10 גרם) ב-40 שקל ומוכר אותה בארץ ב-400. לפני הטיסה לארץ בלעתי 300 גרם ג'ראס (חשיש הודי). מכרתי לחברים 200 ושמרתי לעצמי 100. ככה הרווחתי 8,000 שקל תוך יום וכיסיתי טיול של חודשיים.
"בארץ אני קונה כל מה שיש, מגראס ועד קוק, בכפולות של עשר או 20. אני מקבל מהסוחרים קומבינות טובות ומגלגל את זה הלאה במחיר מלא. זה לגיטימי מבחינת הסביבה. אנשים מבינים ולא מסתכלים עלייך בקטע רע.
"ההורים שלי מעשנים בעצמם. אני חושב שאם יתפסו אותי הם יבינו, ובכל זאת, לא סיפרתי להם מה באמת הבאתי מהודו. פשוט לא רציתי להלחיץ אותם. ככל שאתה גדל הסיכון גדל. אבל גם לי יש גבולות, מעבר למה שאני עושה היום זה כבר מסוכן מדי. זה לא שאתה מרגיש שאתה סוחר רציני, אתה פשוט סוגר פינות".
