היושב ראש

מאת ניצן חורש


הכי גרוע זה להתרגל. לקבל את המצב כהווייתו, גזרה משמיים, להפטיר עוד מדי פעם איזו קללה קטנה, אבל לדעת בפנים שאין מה לעשות. שככה זה, וככה זה ימשיך גם להיות. ההתאחדות לכדורגל תמשיך לנהל כאן את העניינים ביד רמה עד מתי שיתחשק לה.

עשרה ימים בשלהי הקיץ, שנת 2000, לא ימים חגיגיים במיוחד או יוצאי דופן, ממש סתם עשרה ימים כתקנם, ולהלן ההספק המרשים של גברי לוי והמוסד החלמאי שלו בפרק זמן זה.

ההתאחדות נזכרת באמצע השבוע שעבר שלא ניתן לקיים את מחזור הליגה השביעי כסדרו. הסיבה: ראש השנה היהודי, שצץ לו במפגיע בלוח השנה ונחת על הוויקאנד. בשורה באמת קשה לחיזוי. התוצאה: מחזור משחקים דחוי, מעוות ומועט צופים, שהתקיים לו ביום עבודה, חמישה ימים לפני משחק הנבחרת בספרד. נפלא. מתוך ההכנות לאותו משחק, בלט לו בעיתונות ציטוט של כבוד היו"ר, מר גברי לוי, שהתמוגג מכך שהאווירה בקרב הסגל נפלאה ממש, "לא כמו בימים של שלמה, שהיתה אוירה של בית קברות".
שוב, גברי לוי, כלאחר יד, טוען שבימיו של שלמה שרף כמאמן לאומי שררה בנבחרת אוירה של בית קברות. באמת, גברי? כל כך רע היה אז, בימים ההם? אז למה, אלוהים אדירים, למה השארת אותו כל כך הרבה זמן בתפקיד?!

אבל בואו לא נטריד את יושב הראש בעניינים שחלף זמנם. כל כולו נתון הרי היום לקרב הנחוש בנגע האלימות במגרשים. הוא במיוחד הזדעזע מהאירוע בשכונת התקוה, בו תקפו אוהדים את יו"ר הפועל פ"ת דני לוי (יש סולחה? אין סולחה?), אירוע שתואר בתקשורת כלינץ' של ממש.
בית הדין של ההתאחדות החליט בשבוע שעבר לפתור את הבעיה בדרך מרשימה: ארבעה משחקי רדיוס נקצבו לבני יהודה, עונש שפוגע כלכלית קשות בקבוצה המרוששת, מקומם את כל קהל אוהדיה באשר הוא ומסלים את תחושת הקיפוח. בינגו.

לשיטתה של ההתאחדות לכדורגל, אגודה כמו בני יהודה צריכה להגיד יפה תודה שהיא בכלל קיימת עדיין. תראו את מכבי יפו. לא שזה מעניין הרבה אנשים, הידיעה הזו הופיעה ממש באותיות קטנות בעיתון, אבל השבוע הספיק עוד אותו בית דין של ההתאחדות לפסוק שיש להפסיק את פעילותה של יפו. זהו, נגמר. כנראה שלא תהיה יותר מכבי יפו, ממועדוני הכדורגל הוותיקים בארץ. ולמה לא תהיה יותר מכבי יפו? כי אותה ההתאחדות עצמה התירה לפני שנים מספר לטיפוס מפוקפק לקחת לידיו את הקבוצה, לעשות בה כשלו, ולסבך אותה בחובות עתק שהביאו אותה עד הלום. אז זהו זה, סיבה מספיק טובה לכסות את הקבוצה בעפר. וזהו זה, סתם עשרה ימים בסוף קיץ, והתאחדות לכדורגל אחת. התרגלנו כבר.