היום יובאו למנוחות עשרה מ-17 הרוגי הפיגוע אתמול בבוקר בצומת מגידו. 13 מן ההרוגים היו חיילים, וארבעה מהם אזרחים. עשרות בני אדם נוספים נפצעו. הפיצוץ אירע לאחר שמכונית ממולכדת נצמדה לאוטובוס מספר 830 מתל אביב לטבריה, והתפוצצה. מעוצמת הפיצוץ התהפך האוטובוס, מכל הדלק שלו התפוצץ והוא עלה באש.
בבית העלמין הצבאי בחדרה, ייטמנו סמלת ויולטה חיזגאייב, בת 19, ב-11:30; רב"ט דניס בליומין, בן 20, ב-13:00; סמ"ר גנאדי איסקוב, בן 20, ב-14:30; סמ"ר צביקה גלברד, בן 20, ב-16:00; סמל דותן רייזל, בן 21, ב-17:30. רב"ט ולדימיר מררי, בן 19, ב-19:00.
בנתניה יובאו למנוחות סמ"ר דוד סטניסלבסקי, בן 23, ב-14:00; רב טוראי אברהם ברזילי, בן 20, ב-16:00.
סמלת סיון וינר, בת 19 מחולון, תובא למנוחות ב-11:00 בבית העלמין בעירה.
ארבעה מהחיילים שנהרגו בפיגוע הובאו אתמול למנוחות: רב"ט לירון אביטן, בת 19, מחדרה, הובאה למנוחות אמש בבית העלמין הצבאי בחדרה. סמל שריאל כץ, בן 21 מנתניה, הובא למנוחות אמש בבית העלמין הצבאי בנתניה. סמל ראשון אלירן בוסקילה, בן 21 מחדרה הובא למנוחות אמש בבית העלמין הצבאי בחדרה. סמל יגאל נביפור, בן 22 מנתניה, הובא למנוחות אמש בבית העלמין הצבאי בנתניה.
שלושת האזרחים שנספו בפיגוע הם: עדי דהן, בת 17 מעפולה, שמעון טימסיט, בן 35 מתל אביב וציון אגמון (בוסי), בן 50 מחדרה, הוא ייטמן ב-13:30 בבית העלמין בעיר. שמו של האזרח הרביעי טרם הותר לפרסום.
"זו לא בושה לבכות"
כתבי "הארץ", עמוס הראל, אורי אס, ג'לאל בנא ודוד רטנר מוסיפים:
13 מתוך 17 ההרוגים בפיגוע בצומת מגידו אתמול היו חיילים בשירות סדיר בצה"ל. חמישה מההרוגים שירתו באותה יחידה - "שמשון", יחידת חימוש מרחבית של פיקוד הצפון: לירון אביטן, אלירן בוסקילה, אברהם ברזילי, ולדימיר מררי ודותן רייזל. החמישה שירתו בפלוגות סמוכות, וכמה מהם הכירו זה את זה, אמר ל"הארץ" מפקד היחידה, אלוף-משנה עופר גולינסקי. בפיגוע גם נפצעו שישה מחיילי הבסיס.
סדנת החימוש "שמשון", סמוך לצומת גולני, היא "בסיס פתוח": החיילים המשרתים בו לנים בבתיהם ומגיעים לבסיס מדי בוקר. החיילים שנפגעו באוטובוס נהגו לנסוע בו מדי יום, בשעות קבועות, בדרכם למחנה וממנו. רבים מהחיילים המשרתים בבסיס הם עולים חדשים. חלקם שובצו לשירות קרוב לבית, בשל קשיים משפחתיים שונים.
אתמול, לאחר שנודע על מות חייליו בפיגוע, כינס אל"מ גולינסקי את חבריהם ליחידה. "אמרתי להם שאנחנו כמו משפחה, ומשפחה יודעת להיות ביחד גם בשעות הקשות. ראיתי דמעות בהרבה עיניים וחשבתי שזה בסדר: אנחנו בני אדם, לא מכונות. זו לא בושה לבכות. אבל עכשיו יש לנו גם מחויבות לפצועים ולבני המשפחות של החיילים שנהרגו", אמר גולינסקי. לדבריו, הגבולות בין החזית לעורף היטשטשו כי במהלך המערכה הנוכחית: "כבר אין יותר אבחנה בין יחידה עורפית ולוחמת".
שריקת תדהמה
כאשר שמעו אתמול תושבי חדרה כי תשעה מבני העיר נהרגו בפיגוע בצומת מגידו, היתה תגובתם של רבים מהם שריקת תדהמה. אחרי התגובה הראשונית, ביקשו החדרתים לברר את זהות ההרוגים. בעיר הקטנה יחסית, שבה חיים כ-80 אלף בני אדם, יש סיכוי לא קטן להכיר את אלו שהצטרפו אתמול למשפחת השכול.
לפני שלושה חודשים הקימה עיריית חדרה אנדרטה ברחוב הראשי שלה - רחוב הנשיא, לזכר נפגעי הטרור בתחומי העיר. כמה שעות לפני טקס הסרת הלוט מעל האנדרטה, בצורת ספר פתוח שעליו חרוטים שמות 18 הרוגי פיגועים בעיר, עמד לידה ראש העיר, ישראל סדן. הוא אמר בשקט שהוא חושש שהמקום שנותר על דפי הספר העשויים אבן אינו מספיק. סדן לא ידע עד כמה מהר תתגשם נבואתו. אתמול נוספו למניין עוד תשעה.
בעבר דחה ראש העיר קולות מעטים של תושבים שקראו לחפש מקום שליו יותר. אתמול חזר על דבריו: "הפיגוע משפיע על המורל הלאומי ועל המורל המקומי", הוא אומר, "אבל לא נשבר. לא נתכופף".
בין אנשי כוחות הביטחון שהגיעו ראשונים למקום הפיגוע, דקות בודדות אחרי הפיצוץ, היו חיילים מכלא "מגידו" הסמוך. החיילים ששמרו באותה עת על הכלא, לאורך הגדר, סיפרו כי בשעה שחבריהם עסקו בעבודות ההצלה והחילוץ, "האסירים הביטחוניים הפלסטינים, העצורים בכלא, החלו לחגוג ולקרוא קריאות עידוד לפיגועים". בכלא מגידו עצורים אסירים ביטחוניים רבים, פלסטינים תושבי השטחים, רובם חברי ארגוני הטרור הפלסטיניים.