כמעט יממה, מאז נחטפו שלושת חיילי צה"ל על ידי כוחות החיזבאללה בהר דוב. בישראל עדיין ממתינים לסימני חיים. ראש הממשלה שוחח אמש עם משפחותיהם של החטופים, בבני ברק, טבריה ווואדי סלאמה.
לילה לא פשוט עבר על ההורים, החברים ובני המשפחה. הם התרכזו בבתים, נצמדו לטלוויזיה חיכו- ועודם, לפיסות מידע.
אתמול בשעות הצהריים הגיעו קציני העיר וקציני נפגעים של צה"ל לבתי משפחות שלושת החטופים ומסרו את ההודעה. בכל בתי המשפחות נאספו תוך זמן קצר קרובי משפחה וחברים.
בני אברהם, מבני ברק התגייס לצבא לפני שנתיים וחודשיים, הוא שירת בהנדסה קרבית והיה אמור להשתחרר עוד תשעה חודשים. אביו של בני, מכהן כחבר מועצת העיר, ופעיל מרכזי במפלגת העבודה. אמו אחות ויש לו שתי אחיות. חבריו סיפרו כי עם שיחרורו, הוא מתכנן נסיעה ארוכה לארה"ב. בני קרוי על שם דודו שנפל במלחמת יום הכיפורים.
לוואדי סלאמה, הגיעו אמש עשרות מבני חמולת סואעד הבדווית, עם היוודע דבר חטיפתו של סמל ראשון עומר סואעד. הוא נשוי, ואב לשניים. הוא נשאר בקבע, בתום שירותו כסדיר ושירת כנהג בט"שית בגבול לבנון. דודו של עומר קרא לראש הממשלה לפעול בכל האמצעים לשחרור שלושת השבויים.
בבית סבתו של עדי אביטן, בן 20 מטבריה התאספו מאות מתושבי השכונה שבה גדל. דודו של עדי, יואל, סיפר כי חברתו של עדי שוחחה עימו שעה קלה לפני שנחטף והוא אמר שהכל בסדר. לדבריו התחושה במשפחה קשה "אנחנו נעים בין תקווה ליאוש". הוא חזר על הדרישה כי הממשלה תעשה את כל המאמצים ולא תחסוך באמצעים כדי להביא לשיחרורם של החיילים. "לא מעניין אותי אם זה יהיה עשרה או מאתיים שבויים. אנחנו רוצים את עדי, חי , בריא ושלם", אמר הדוד. מחוץ לביתו של עדי התרכזו מאות מחבריו, למקום הובאו שתי טלווזיות דרכן עקבו אחר המתרחש בצפון.
משפחות החטופים: "נעים בין תקווה ליאוש"
8.10.2000 / 7:30