שליש מבתי האב בישראל מגדלים חיות מחמד, בהם 360 אלף כלבים ו-120 אלף חתולים שחיים בבתי אזרחי ישראל. מבחינה מספרית, מדובר בעליה משמעותית של 70 אחוז בגידול החתולים ו-80 אחוז בגידול הכלבים במהלך העשור האחרון. מגדלי החיות הם על פי רוב, חילונים משכבות הביניים ומעלה. כך עולה מסקר מיוחד שערך מכון ברנדמן למחקר וייעוץ בשיווק.
סקר דומה שנערך לפני כעשור, מסביר את העליה במספר חיות המחמד: למרבה הצער מתברר שעם ישראל לא הפך ידידותי יותר כלפיהן, אלא פשוט התרבה. גם לפני עשר שנים הוחזקו חיות מחמד בכשליש מבתי האב בישראל, שמנו אז כ-300 אלף. בסך הכל, לא מדובר אלא בגידול יחסי בשיעור של כשני אחוז.
מנתוני הסקר, המתייחסים לשנת 2002, עולה כי חיית המחמד הפופולרית ביותר בישראל היא, כצפוי, ידידו הטוב של האדם. בכרבע מבין כלל משקי הבית חי כלב, ובשמונה אחוזים מהם חי חתול. דגי הנוי הם חיית המחמד השלישית ברמת הפופולריות שלה, והם נמצאים בכשלושה אחוזים מקרב משקי הבית. אחריהם הציפורים (2 אחוזים) והאוגרים (1 אחוז).
מאמצים יותר
עוד עולה מהסקר, כי ישנה מגמה ברורה של שינוי בדרכי הרכישה של חיות המחמד. כרבע מבעליהן רכשו אותן בכסף, לעומת 42 אחוז לפני עשור. רבע מבעלי הכלבים רכשו אותם עבור מחיר ממוצע של 735 שקלים, ואילו שלושה אחוזים בלבד שילמו עבור חתול מחיר ממוצע של 382 שקל. לעומתם, שילמו 46 אחוז מחיר ממוצע של 214 שקל לחתול או כלב ככל הנראה לאחר שאימצו אותו מעמותה כלשהי הנוהגות לגבות סכום סמלי עבור חיסונים וטיפול ראשוני.
הסקר בדק גם את העלות החודשית לאחזקתה של חיית מחמד. כצפוי, הכלב הוא היקר ביותר, ועלותו הממוצעת מגיעה ל-136 שקל. החתול, לעומתו, מסתפק ב-103 שקל לחודש, וחיות המחמד האחרות עולות בממוצע 63 שקלים בחודש. שוק חיות המחמד מגלגל כ-550 מיליון שקל בשנה. לפני עשר שנים גילגל שוק זה 430 מיליון שקל, דבר המצביע על ירידה בשיעור של כ-50 אחוז בעלות גידולה של חיית מחמד, המוסברת בירידת מדד המחירים לצרכן בתקופה זו בשיעור דומה.
הסקר מצביע על עובדה מעניינת נוספת: עלות האחזקה הבלתי מבוטלת של חיות המחמד הופכת אותן נפוצות במיוחד בקרב שכבות מבוססות יותר, שהכנסתן ממוצעת ומעלה. נתון מעניין נוסף שלא השתנה במהלך העשור האחרון, מצביע על כך שחיות המחמד נמצאות כמעט אך ורק בבתי האוכלוסיה החילונית.