השכר לשעת עבודה של גברים גבוה ב-20 אחוז מזה של הנשים. כך עולה מסקר הכנסות לשנת 1999 שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מהסקר עולה כי ההכנסה הכספית ברוטו של משקי בית, שבראשם עומד שכיר, הגיעה ל-12,400 שקל בממוצע לחודש. ההכנסה נטו הסתכמה ב-9,460 שקל. ההכנסה הכספית נטו לנפש הסתכמה ב-3,135 שקל לחודש. תשלומי משקי הבית עבור מסים עמדו על 23.7 אחוז מההכנסה ברוטו, מספר הנפשות הממוצע למשק בית עמד על 3.8 ומספר המפרנסים עמד על 1.7 למשק בית. הסקר מתבסס על מדגם של 13,515 משקי בית, מתוכם 8,292 משקי בית בראשם עומד שכיר, 1,276 משקי בית שבראשם עומד עצמאי ו-3,947 משקי בית שבהם ראש משק הבית לא עבד.
ההכנסה הכספית ברוטו לחודש של משקי בית של שכירים היתה גבוהה ב-5 אחוז (במונחים ריאליים) מזו של שנת 1998. ההכנסה נטו למשק בית גבוהה ב-4.5 אחוז וההכנסה נטו לנפש גבוהה ב-5.1 אחוז מאשר בשנה הקודמת.
1,900 שקל לראש
ההכנסה הכספית ברוטו של משקי בית, שבראשם עומד עצמאי, הסתכמה ב-16,315 שקל בממוצע לחודש. ההכנסה נטו הסתכמה ב-11,440 שקל. הכנסה זו גבוהה ב-21 אחוז מההכנסה נטו במשקי הבית של שכירים. ההכנסה הכספית נטו לנפש הסתכמה ב-3,710 שקל לחודש. ההכנסה הכספית ברוטו לחודש של משקי בית בראשם עומד עצמאי היתה גבוהה בשנה שעברה ב-9.8 אחוז (במונחים ריאליים) מזו של השנה הקודמת.
ההכנסה הכספית ברוטו למשק בית, בו ראש משק הבית אינו עובד, הגיעה ל-4,160 שקל בממוצע לחודש. הכנסה זו גבוהה ריאלית ב-6.9 אחוז מההכנסה המקבילה בשנה הקודמת. ההכנסה נטו למשקי בית אלה הסתכמה ב-3,920 שקל, וההכנסה הכספית נטו לנפש הסתכמה ב-1,900 שקל. ההכנסה הכספית ברוטו למשק בית היתה גבוהה פי שלושה במשקי הבית של שכירים (ופי 3.9 במשקי הבית העצמאיים) לעומת משקי בית בהם ראש המשק לא עבד. ההכנסה הכספית נטו לנפש, המקובלת כמדד ל"רמת החיים", גבוהה פי 1.7 במשקי הבית השכירים (ופי 2 במשקי הבית העצמאיים) לעומת משקי הבית שראשם לא עבד.
37 שקל לשעה
ההכנסה הכספית ברוטו לשכיר, משכר ומשכורת, הגיעה ל-6,310 שקל לחודש, וההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הגיעה ל-36.9 שקל. הכנסות השכירים היו גבוהות (במונחים ריאליים) ב-2.8 אחוז בהכנסה חודשית וב-1.7 אחוז בהכנסה לשעה, לעומת השנה הקודמת. כ-53 אחוז מהשכירים הם גברים. ההכנסה החודשית הממוצעת לגבר שכיר היתה 7,740 שקל, הכנסה הגבוהה פי 1.7 מזו של נשים שכירות - 4,660 שקל.
עוד עולה מהסקר כי אי השיוויון בחלוקת ההכנסות בין משפחות השכירים לא השתנה לעומת השנה הקודמת. בעשירון העליון, ההכנסה ברוטו למשק בית גבוהה פי 11.8 מההכנסה בעשירון התחתון, בדומה לפער שהיה קיים בשנה הקודמת. בקרב משקי הבית שבהם ראש משק הבית אינו עובד, גדל אי-השיוויון בחלוקת ההכנסות.