מאת הלית לוי
"היהודים צריכים להבין שזה יימשך כל עוד ימשך הקיפוח, והם יצטרכו לחיות עם זה", כך אומרת חולוד באדאווי, יו"ר ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה, שנפצעה שלשום במהומות בנצרת.
באדאווי עלתה לכותרות לפני מספר חודשים לאחר שעמדה בראש הסטודנטים הערבים שהפגינו נגד האוניברסיטאות בחיפה, תל אביב וירושלים, והתנגשו עם המשטרה.
חולוד נפגעה מכדורי גומי שירו לעברה השוטרים, מרימון גז מדמיע, ומאלות השוטרים. לטענתה לא היה צידוק להתנפלות השוטרים עליה. "היתה הפגנה של המונים בכביש הראשי בנצרת. המשטרה ערכה הפגנת כוח. בשלב מסוים החלו ויכוחים בין השוטרים למפגינים, ולאחריהם, פרצו המהומות", אומרת באדאווי. לדבריה, ההפגנות היו ספונטניות ולא אורגנו באופן רשמי. היא לא מופתעת, ויותר מזה - לא מבינה למה הציבור היהודי מופתע.
לטענתה, השוטרים נקטו ביד קשה במכוון. היא עצמה נמלטה מהם "לאחר שהתנפלו עלי ועל חמש חברות שעמדו בפינת הרחוב". לטענתה, למרות שהסתתרו בתוך בית פרטי ירו לעברם השוטרים רימוני גז מדמיע. "אחד הרימונים פגע לי בגב והשני נורה לתוך הבית עצמו. מרגע שהמשטרה התערבה בהפגנות, המפגינים הביעו את מחאתם בדרך היחידה שהכירו - אבנים".
היא עצמה נפצעה קל, מה שלא הפריע לה להמשיך ולהגיע היום להפגנות. הסיבות להצטרפות המגזר הערבי להפגנות הן, לדבריה, הזדהות עם הפלסטינים וכעס מצטבר על הקיפוח. "לא צריך יותר מזה. כל עוד שיש הרוגים זה יימשך".
- מה הפתרון?
חולוד: "נתחיל מזה שלא יהיה אף שוטר בכפר או בעיר ערבית, זו תהיה התחלה".
"כל עוד יימשך הקיפוח תימשך האלימות"
3.10.2000 / 6:52