מארגני מרכז מפלגת העבודה, שהתכנס אתמול, נהגו בתבונה כשבחרו לערוך אותו באולם הקטן בשפיים. כך, תחת הרושם של מרכז הליכוד התוסס, יכלו גם הם להתגאות שהאולם מלא מפה לפה ושכמה אנשים אפילו נשארו בחוץ מחוסר מקום. גם בעבודה, כמו במרכז המפלגה היריבה, בחרו לעסוק בנושא המדיני, אולם העובדה שבסוף הדיון לא היתה הצבעה נטלה את העוקץ מההתכנסות עוד מתחילתו.
מאז פרוץ האינתיפאדה, לפני כשנה וחצי, התקיימו במפלגה כבר מספר דיונים מדיניים. רובם היו מפוזרים ומבולבלים ושיקפו את המבוכה שאחזה ב"מחנה השלום". הפעם, כך נדמה, השתנה הפזמון. במרכז של אתמול ניכרו סימנים של התעשתות ויציאה מההלם, כשעל הפרק מספר הצעות להמשך הדיון המדיני מול הפלסטינים. המכנה המשותף של כולן היה מתווה קלינטון, כשהמחלוקת נסובה סביב השאלה מתי להכניס אותו לתמונה.
גם לברק, פרס ובן עמי יש תוכניות מדיניות
יו"ר המפלגה, שר הביטחון בנימין בן אליעזר, הציג רשמית את תוכניתו המדינית, שהתפרסמה מבעוד מועד בכלי התקשורת. תוכניתו של בן אליעזר מבוססת על שלושה עקרונות: מלחמה בטרור, הפרדה ביטחונית ומו"מ, בבוא הזמן, על הקמת מדינה פלסטינית. ישראל תיסוג מרוב השטחים בגדה ומרצועת עזה ותהא מוכנה לדון על חילופי שטחים: "המדינה הפלסטינית תוקם על רוב השטחים", אמר. בנוסף הבהיר כי הוא תומך בפינוי התנחלויות בעזה והתנחלויות מבודדות בגדה.
בן אליעזר לא בורח גם מעיסוק בנושא ירושלים ומציע כי שכונות ערביות בחלק המזרחי יועברו לפלסטינים. למה שמכונה "האגן הקדוש" יינתן מעמד מיוחד. הוא אף טוען כי צריך להתייחס בכובד ראש לחלקים ביוזמה הסעודית. בן אליעזר התייחס גם לזכות השיבה והבהיר: "צריך למצוא פתרונות לבעיה זו [...] אבל יסוד ממוסד בעמדתי הוא שאין להשתית את הפיתרון על מה שנקרא זכות השיבה".
יריבו הפוטנציאלי בקרב על ראשות המפלגה, ח"כ חיים רמון, שיחד עם השרה דליה איציק יזם את הדיון, פרש את משנתו בנוגע להפרדה החד צדדית. "אין מדינה בלי גבול [...] הכל פרוץ במדינת ישראל ולכן אנחנו צריכים לבוא ולעשות גבול, כי אין אופציות אחרות. אנחנו יוצאים מעזה ומפרקים את ההתנחלויות". רמון תקף את דרכו המדינית של בן אליעזר והצהיר: "אנחנו לא צריכים לחכות לשותף לשלום כדי לצאת מהשטחים ומעזה. נצא מהממשלה ונלך אל העם, ואצל העם יהיה לנו סיכוי רק אם נציב אלטרנטיבה". הוא ציין כי תוכניתו םהפרדה אקטואלית כל עוד אין פרטנר לדון עימו בצד הפלסטיני.
בנוסף, נשמעו גם תוכניותיהם של השר שמעון פרס, שקרא לשיתוף הקהילה הבינלאומית באזור, ח"כ שלמה בן עמי, שדיבר על חשיבות הוועידה הבינלאומית, וראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, שקרא גם הוא להתחיל בהפרדה חד צדדית. ברק, שהגיע בהפתעה והתעקש לשאת נאום ארוך, בו הגיע עד לבן גוריון ולוי אשכול, הרגיע את הח"כים והשרים שנעו בחוסר נוחות בכיסאותיהם: "אני עדיין בפסק זמן", הבהיר.
הקרב על ראשות המפלגה מתחמם
מתחת לפני השטח ניתן היה להרגיש בנקל בקרב הפוליטי ההולך ומתחמם בין רמון לבן אליעזר. בעוד האחרון הקריא נאום ממלכתי, כיאה ליו"ר מפלגה, בו לא שכח להודות לכולם גם על העבודה הקשה בבחירות להסתדרות (בו נחלה המפלגה מפלה צורבת), דאג רמון לעקוץ אותו ולהזכיר לו שהמפלגה אינה בכיסו. "אני מקווה שלא נצטרך יותר להתעקש שיתקיימו דיונים מדיניים", אמר, "ואני שמח שפואד הציג את התוכנית המדינית שלו. ואם זה שדליה ואני התעקשנו על קיום המרכז גרם לכך זה כבר טוב".
בהתייחסו לתוכנית המפורטת שפרש בן אליעזר אמר רמון כי זו אינה תבונה פוליטית-מדינית לדון בתוכנית מדינית כשאין פרטנר. "זה שמישהו רוצה שיהיה לו ייחוד זו לא סיבה", אמר ברומזו למאמציו של בן אליעזר להשתחרר מחיבוק הדוב של ראש הממשלה, אריאל שרון.
מחיאות הכפיים שקיבל רמון בסוף נאומו אותתו לבן אליעזר כי הוא עוד צפוי לעמול קשה מול היריב החדש, אם וכאשר יודיע על התמודדות, לפחות כמו שפעל מול בן בריתו בהווה ומתחרהו בעבר, יו"ר הכנסת, אברהם בורג.