אמנם לפעמים,אנו כמעט שוכחים זאת, אך הספורט האולימפי מייצג כמה דברים נוספים מעבר לתארים ומדליות. סיפורה של הרצה האמריקאית ל-1,500 מטר, מארלה רניאן, יכול להוות תזכורת לדבר.
רניאן בת ה-31 מאורגון, היא עיוורת כמעט לגמרי והעפלתה היום לחצי הגמר נותנת לתחרות זוית מעניינת במיוחד. "אני מנסה לשנן את צבעי התלבושות של המתחרות שלי לפני הריצה, ועל פי הצבע של צלליתן, אני מצליחה לזהות אותן במהלך הריצה", מסבירה הרצה, המשמשת גם כמדריכה לילדים חרשים ועיוורים.
תארים אולימפיים כבר יש לרניאן, שזכתה באולימפיאדת הנכים במדליות זהב בריצות ה-100, 200, וה-400 מטרים וכן בקפיצה לרוחק ב-1992 והוסיפה מדליה מוזהבת ב-100 מטר ב-1996. בתור ילדה, עסקה גם בהתעמלות ובכדורגל, אך נאלצה לוותר על ענפי הספורט הללו בשל מגבלות הראייה שלה.
אז אולי היא לא תגיע לתוצאות של מריון ג'ונס ודומותיה, אך כשיכינו את רשימת הספורטאים הגדולים בסידני, שמור לה בה מקום של כבוד.
1,500 מטר: רניאן לא ראתה את הדרך לחצי הגמר
27.9.2000 / 5:34