האחרים

שנת 2001 היתה שנה מאוד עמוסה מקצועית ואישית לניקול קידמן. נראה שהבחורה הבלונדינית מאוסטרליה החליטה ללכת בדרכה של הלן האנט ולהופיע בכמעט כל סרט אפשרי. עודף החשיפה בליווי ידיעות בגוון שיערה המחומצן גרם למעריציה הנאמנים לאהוב אותה יותר, ומאידך לשונאיה להשמיע קולות של בוז ותיעוב. לאחר שיצא לאקרנים "מולן רוז'" נראה היה שלקידמן יש מספיק צרות בבית, לאחר גירושיה המתוקשרים מטום קרוז, ואנחנו נרוויח קצת שקט. ניקול חשבה אחרת. אחרי שמעסה בלשחק בסרטי "איכות" עתירי תקציב, החליטה לבסס את מעמדה כשחקנית רצינית, ולא רק כבובה פוטוגנית.

מבלי שנספיק לעכל את מעלילה הלא מוסריים (הריון שלא מבעלה, אוי ווי זמיר!), גברת קידמן החלה לצלם שלושה סרטים חדשים בהפקות זרות, כלומר לא אמריקאיות: "האחרים" (ספרד), "משחקים מפתים" (אנגליה) ובפרוייקט האחרון של הבמאי הדני לארס פון טרייר "דוגביל", שנמצא עדין בשלבי הפקה.

"האחרים" יצא לאקרנים קצת אחרי הבום הגדול של "מולן רוז'", ומדובר בסרט לא רע בכלל.
תקציר העלילה: השנה 1945, מלחמת העולם השנייה הסתיימה. גרייס (ניקול קידמן) מתגוררת עם שני ילדיה בטירה מפוארת בג'רסי (למי שלא יודע, זה השטח הבריטי היחיד שנכבש על ידי הגרמנים במלחמה). הסרט מתחיל כשמגיעים לביתה הענקי שלושה משרתים חדשים, אחרי שהקודמים ברחו כל עוד נפשם בם מסיבות מסתוריות, ועליהם לציית לגחמותיה של גרייס. ילדיה, שסובלים ממחלה נדירה ואסור להם להיחשף לאור שמש, נאצלים לחיות באפלה מוחלטת, ועל המשרתים לדאוג ששום קרן שמש לא תחדור לבית. אולם המשרתים מסתירים סוד אפל מגרייס. סוד העלול לערער לחלוטין את חייה.
כיוון שמדובר בסרט אימה, לא נרחיב את העיון בו, אולם רק נציין שמדובר בסרט חובה לצפייה ביתית. ניקול קידמן מוכיחה בסרט שהיא לא רק כוסית ארוכת רגליים שהתחתנה (והתגרשה) עם הבן אדם הנכון.

הסרט עצמו, שנוצר על הבמאי הספרדי אלחנדרו אמנבר (שביים את "פקח את עינך", שהוסב בגירסה ההוליווידית ל"ונילה סקיי"), הוא פנינה אמיתית לכל מי שחובב את הז'אנר. הצילומים מדהימים, הפס הקול סוחף והמשחק של כל צוות השחקנים מראה לנו כמה נפלא קולנוע יכול להיות, כשיודעים לעשות אותו. במילים אחרות - סרט חובה.

חודש לפני שלאמריקאים ניתנה הזכות לצפות בDVD של הסרט "האחרים", הקדימה חברת ההפצה הישראלית ושיגרה לספריות הוידאו את הגירסה הישראלית. ולשם שינוי, הפעם, גלובוס-יונייטד לא קיצצו את הפריימים של הסרט. כן, כן, תוכלו לצפות בסרט בדיוק כמו בקולנוע. שום פרט לא חסר. איזה כייף. תענוג לעיניים ולאוזניים.
הבונוסים בDVD בגרסה הישראלית די עלובים. מלבד מספר דקות של תיעוד "מאחורי הקלעים", לא תמצאו בDVD דבר. האמריקאים מאידך יקבלו קצת יותר.

ואיך אפשר שלא לקטר קצת על גלובוס-יונייטד וחוסר התחשבותם בחובבי הצעצועים האלקטרוניים. למרות שכתוב מפורשות על העטיפה כי פורמט הסרט הוא 4:3 (משמעות הדבר היא, שהתמונה מתאימה לטלוויזיות סטנדרטיות), יזכו הצרכנים הישראלים לראות את הסרט בפורמט רחב, קריא פסים למעלה ומלמטה. אולם מי שבמיטב כספו רכש טלוויזיית רחבת מסך (בה הפסים אמורים להעלם כלא היו), ובארץ לא חסרות כאלה, לא ישמח לגלות שהDVD הנוכחי לא יתמוך במקלט שלו. זאת בניגוד לסטרדרט המקובל מעבר לים, בה תרבות הDVD מפותחת הרבה יותר.