אוכלוסיית ישראל גדלה בצורה מהירה יחסית למדינות מפותחות אחרות וקצב גידולה הוא בין הגדולים בעולם המערבי. בתוך חמש שנים היא תמנה שבעה מיליון אנשים. זאת לעומת שישה מיליון איש שהתגוררו בארץ לפני כשנתיים.
כך עולה מנתונים ראשונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועוסקים בשנים של 1990-1998. הנתונים, שיפורסמו במלואם בהמשך במסגרת הפרסום "ישראל 2000", מצביעים על כך שמתוך שבעת המיליון, 5.3 יהיו יהודים.
אחוז גידול האוכלוסיה בישראל בין השנים 1990-1996 עמד על 3.3, בעוד במדינות כמו קנדה, אוסטרליה וארה"ב הוא היה נמוך מאחוז וחצי. הסיבות לכך הן רמת הפיריון הגבוהה יחסית ומספר העולים הגבוה.
תוחלת החיים בישראל של שני המינים מתארכת בהתמדה, דבר המצביע על רמת בריאות גבוהה. תוחלת החיים של הגברים, 75.9 שנה, היא מהגבוהות במדינות המפותחות. לעומת זאת, תוחלת החיים של הנשים, 80.1 שנה, נמוכה יחסית, ושיעורי תמותת התינוקות עדיין גבוהים, למרות שהם יורדים עם השנים.
אל תפספס
הרבה מתחתנים, מעט מתגרשים
מבחינת נתוני ההשכלה נמצאת ישראל במצב זהה לזה של המדינות המפותחות. שיעור בני השנתיים שלמדו בגנים נמוך יחסית, בעוד בגיל 3 הוא גבוה ובגיל 4 הוא מכסימלי. ב-1995 היה שיעור הלמידה בקרב בני 17 זהה לזה שבמדינות המפותחות, ואותם הדברים אמורים לגבי שיעור התלמידים במוסדות להשכלה גבוהה.
בשנת 1995 התגוררו 73 אחוז ממשקי הבית בישראל בדירה בבעלותם. צפיפות הדיור המשיכה לרדת וב-1998 התגוררו 2.1 אחוז בלבד ממשקי הבית היהודים בצפיפות שעולה על שתי נפשות לחדר, בעוד במשקי הבית הערבים הוא עמד על 17.7 אחוז.
דפוסי הקמת ופירוק המשפחה שונים בארץ, בהשוואה למדינות המערביות. שיעור הנישואין גבוה והגירושין נמוך. עם זאת, הדפוסים הללו נמצאים במגמת שינוי ובחמש עשרה השנים האחרונות ניכרת תופעה של דחיית גיל הנישואין ועליה בשיעור הגירושין. כמו כן מתרחבת התופעה של נשים וגברים שאינם נישאים, ובעיקר נשים.