ח"כ אופיר פינס הגיש היום תלונה למשטרה נגד נגיד בנק ישראל לשעבר, יעקב פרנקל, בעקבות ממצאי דו"ח מבקר המדינה על 230 אלף שקל שקיבל שלא כדין.
מהדו"ח עולה כי הנגיד לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל, נהנה מהסדרים מיוחדים שעלותם הסתכמה במאות אלפי שקלים. פרנקל כיהן כנגיד בנק ישראל במשך שתי קדנציות מאוגוסט 1991 ועד ינואר 2000, בשנים 1987 עד 2000 שימש פרנקל כיועץ כלכלי ומנהל המחקר של קרן המטבע הבינ"ל. כיום מכהן פרנקל כיו"ר מועצת המנהלים של מריל לינץ' אינטרנשיונל וכדירקטור במספר חברות היי-טק ישראליות, בהן לומניס ואמבלייז.
על פי חוק בנק ישראל והחלטת הממשלה מ-1969, שכרו של נגיד בנק ישראל וזכאותו לשירותים ולתוספות שכר שווים לאלה של שר. מבדיקת מבקר המדינה עולה כי במהלך כהונתו של פרנקל קבע עימו בנק ישראל הסדרים שהקנו לו תנאים הטובים מאלו של שרים, כאשר אחד הנימוקים העיקריים להסדרים אלו היה כי "קיים מצב בו שכר הנגיד קטן משכרם של עובדים בכירים בבנק ישראל".
בתום כהונתו, ינואר 2000, שולמו לפרנקל 135,877 אלף שקל ברוטו (107,506 נטו) שהיוו פדיון עבור 101.4 ימי מחלה, למרות שבחוק הגמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון אין אזכור לזכאות לפיצוי על חופשת מחלה שלא נוצלה. את ההחלטה לשלם לפרנקל פדיון ימי מחלה, שהיתה מנוגדת לתקדימים שנוצרו לגבי נגידים קודמים, קיבל מנהל בכיר בבנק שהיה כפוף לפרנקל.
בשנים 1991-1998 התחשבן הבנק עם פרנקל לגבי החזר הוצאות אש"ל בחו"ל בהתאם לכללים החלים על שרים. בסוף 1998 הורה המנהל הבכיר לחשב מחדש את החזרי ההוצאות רטרואקטיווית מיום כניסתו של פרנקל לתפקיד על פי הנהלים החלים על חברי הנהלת הבנק. כתוצאה מחישוב זה שולמו לפרנקל הפרשים בסך 20,546 דולר עבור 623 ימי שהייה בחו"ל באותן השנים.
מהדו"ח עולה כי אף על פי כן שהיו בידי הבנק דיווחים על הוצאות אירוח וארוחות במסעדות בחו"ל ששולמו באמצעות כרטיסי האשראי של הבנק, לא בדק הבנק אם בהוצאות אלו כלולות גם הוצאות אש"ל אישיות של פרנקל, והסתמך על רשימותיו של המנהל הבכיר משיחתו עם פרנקל. בתשובתו למבקר המדינה הסביר פרנקל כי הסדר האש"ל נעשה כפי שמקובל בבנק וכי אופי עבודתו בחו"ל "לא היה דומה כלל ועיקר לאופי הביקורים בחו"ל של שרים ופמלייתם, אשר זוכים לאירוח מלא מצד המדינות המארחות".
"עבדתי ימים כלילות"
באמצע שנת 1998 ערך הבנק בדיקה לגבי פדיון ימי חופשה שלא נוצלו בקדנציה הראשונה של פרנקל, 1991-1996, בחישוב נוכו מיתרת ימי החופשה 25 ימים כנדרש בהוראות החלות על השרים. באפריל 1999 הורה המנהל הבכיר לבטל את מחיקת ימי החופשה, בנימוק כי נבצר מפרנקל לצאת לחופשה מאחר שלא מונה לו משנה. בגין פדיון 25 ימי החופשה שולמו לפרנקל 30 אלף שקל.
פרנקל בתשובתו למבקר המדינה טוען: "בשתי תקופות כהונתי לא מינתה הממשלה משנה לנגיד בנק ישראל. כנושא בלעדי באחריות הכבדה לניהולו השוטף של הבנק ולאור צרכיה הדחופים של מדינת ישראל... עבדתי ימים כלילות... נוכח הנסיבות נמנע ממני לנצל את מרבית ימי החופשה שעמדו לרשותי. כיום נבצר ממני להבין מדוע עובדה זו תעמוד לי לרועץ ותהווה 'קנס' על מסירותי הרבה".
עוד עולה מהדו"ח כי במהלך כהונתו כנגיד התקיימו דיונים שמטרתם להסדיר לו צבירה של זכויות אקדמיות. הבסיס לדיונים אלו היה שיחות שהתקיימו עימו טרם מינויו. לפרנקל נאמר כי בנושא זה ינהגו בו כפי שנהגו עם הנגיד שקדם לו, במסמך של אוניברסיטת תל אביב מ-1997 הוערכה עלות ההסדר בכ-21 אלף דולר לשנה. לאחר שהתברר לבנק כי לא ניתן להפעיל את ההסדר במסגרת האוניברסיטה שבה כיהן פרנקל במקביל לכהונתו כנגיד, סוכם באופן חריג כי הבנק יקים למטרה זו קרן פנימית בנאמנות. לאחר פרישתו של פרנקל הועלה נושא זה לדיון אצל הנגיד החדש, ד"ר דוד קליין. עקב התנגדות היועץ המשפטי של הבנק טרם הוכרעו חילוקי הדעות בנושא זה.
מבקר המדינה קובע כי "הליקויים שהובאו בדו"ח מצביעים על הליך לא תקין של קבלת החלטות בנושאים הקשורים לזכויות ולתשלומים שונים שאושרו לנגיד לשעבר. גם אם נוצר מצב במערכת השכר בבנק, שלפיו שכרו של הנגיד קטן משכרם של הכפופים לו, הרי שתיקון הדבר יכול להעשות רק בדרך של פנייה רשמית לממשלה לשנות את החלטתה בדבר השוואת שכר הנגיד לשכרו של שר או לאשר בנושאים מסוימים תנאים שונים מאלה החלים על שרים. אין זה ראוי שעובדים הכפופים לנגיד יאשרו תשלומים שונים לנגיד בהסתמך על קטעי הסדרים שאינם אמורים לחול עליו, בניגוד לתקדימים שננקטו לגבי נגידים קודמים, ושלא על דעת היועץ המשפטי של הבנק"