פטריק אם

אנשים שמקל הנדודים שלהם לקח אותם גם לסיאטל מדברים טובות בעיר. אומרים שחוץ מגשם במרבית ימות השנה, נושבות מהשמים רוחות טובות בעיר הצפון-מערבית הזו. לא צריך להרים גבה. נכון ששם נולדה מפלצת הקפה האמריקאית 'סטארבאקס', אבל שם גם נערכו ההפגנות הראשיות של ארגונים אנטי-ממסדיים בעת שנערכה בעיר הוועידה הכלכלית הבינלאומית בשנה שעברה.

זו העיר שבה נולד ג'ימי הנדריקס, זו העיר שבה הוציא קורט קוביין זעקה של דור שלם על גבי צלילי הגראנג', זו העיר שבה הומצא המחשב המודרני - לכאורה אחד הסממנים הבולטים לתופעות השולטות של קפיטליזם וגלובליזציה- מחשב שהוליד את האינטרנט, שיילד תופעות כמו נאפסטר, שקארל מרקס היה גאה לתלות על קירות חדרו את ממציאיה. לעיר הזאת מגיע פטריק יואינג.

שלוש קבוצות היו המרכיבות העיקריות של עסקת הענק שהתרחשה בשבוע שעבר. התוצאה המיידית היא שהלייקרס הולכים לקחת עוד אליפות. פיל ג'קסון, שהסתפר וגילח את זקנו בקיץ, נפטר מגלן רייס והביא את כריס דדלי כאתנחתא לשאקיל. הוא גם נפגש מחדש עם הוראס גראנט.

גראנט לקח עם ג'קסון שלוש אליפויות בשיקגו, וברח לאורלנדו. אמרו שנמאס לו מזה שג'קסון צועק עליו במקום על ג'ורדן. הנחה יותר קרובה למציאות היא שהשתן טיפטף לגראנט לראש. שהוא ראה את פיפן וג'ורדן ורצה יותר תהילה. ג'קסון לא בכה על גראנט: הוא הביא את רודמן ולקח עוד שלוש אליפויות. גראנט ראה את אורלנדו מתפוררת והועבר לסיאטל. עכשיו, נדמה, הוא הגיע להכרה עם עצמו לגבי מה שהוא כשחקן ב-אן.בי.איי. אין אף איש ספורט באמריקה שאתה רוצה להיות לידו, כשאתה מגיע להשלמה עם עצמך, יותר מפיל ג'קסון. עם איזייה ריידר בהרכב, ג'קסון הולך לחגוג טבעת אליפות עשירית.

מה היה חסר לניו-יורק? תמיד דיברו על קלע בעמדת הסמול פורוורד ועל שחקנים שכבר טעמו אליפות. גלן רייס עונה על הקטגוריה הראשונה וביחד עם לוק לונגלי הוא מביא ארבע טבעות אליפות. בגלל ספריוול ויוסטון, די ברור שניו יורק היא רק תחנת מעבר לרייס. כדי לצלוח את המזרח (ואחרי שאיזייה יפרק את אינדיאנה, זה אומר לצלוח את מיאמי), ניו יורק תצטרך סנטר. צפו למוטמבו.

בחזרה לסיאטל. לפני חמש שנים היא הפסידה בגמר לשיקגו. הקבוצה היתה בנויה על גארי פייטון ושון קמפ. פייטון, יחד עם ג'ייסון קיד, הוא הרכז הכי טוב בליגה. קמפ השמין ונדד והשנה עבר לפורטלנד. לכוכב השני של סיאטל קוראים וין בייקר, והוא משחק היום בנבחרת החלומות בעיקר בגלל שהרכבה נקבע כבר לפני שנתיים. אז, בייקר היה ענק. מאז הוא השמין נורא ונראה לא אכפתי. זו תהיה שנה קריטית בשבילו - מעניין כמה תחת יהיה לו לתת לקבוצה שרק רצתה להיפטר ממנו במשך כל הקיץ.

סיאטל הופכת להיות מועמדת לגיטימית. בדרגה פחותה מהלייקרס וסאן אנטוניו, אבל באותה מדרגה עם השכנה מפורטלנד. החוף המערבי יוכרע על מאבק הסנטרים. בשביל זה הביאו את יואינג. אז סיאטל היתה צריכה את יואינג, אבל השאלה האמיתית היא מה יואינג רצה מסיאטל.

בהיסטוריה תירשם ההעברה הזו כעוד יום עגום בחייו המקצוענים של פטריק יואינג. אחד שהצליח להיות הדג הכי ענק והכי לא נראה באקווריום הגדול ביותר ביקום. אחד שלא משאיר אחריו דבר בניו יורק מלבד שורות סטטיסטיות מרשימות. אולי יואינג רצה לשחק עם פייטון ובייקר, שני סופרסטארים שמשחקים בתפקידים שמעולם לא מולאו בניקס על ידי כוכבים. אולי. ואולי הוא עדיין רוצה להוכיח שהוא כן יכול. אולי. אולי הוא יישאר לעולם אניגמה.

הרבה יותר מובן היה מהלך שמביא את יואינג בתפקיד משנה למועמדת לאליפות (כמו דייוויד רובינסון בסאן אנטוניו). האמת היא שצריך להיות צדק פואטי לפיו יזכה אחד מהגדולים - מאלון, סטוקטון, יואינג - בתואר אליפות שתמיד נגזל מהם על ידי ג'קסון וג'ורדן. אבל זו האן.בי.איי, אין בה צדק פואטי. אז אולי צריך לסמוך על הרוח הזו, שאנשים שמקל הנדודים שלהם לקח אותם לסיאטל, אומרים שנושבת מעל העיר. אבל אל תבנו על זה. כדי שזה יקרה, יואינג יצטרך להפוך למין הוראס גראנט כזה. וזה משהו שאפילו ביל גייטס לא יכול לתכנת. בעצם, במיוחד הוא.