אחת מטראומות הילדות המשמעותיות שלי היתה האכזבה הנצחית של שבת בבוקר. מדי ליל שישי הייתי הולכת לישון עם חיוך בלב והמבורגר עם רוטב אלף האיים מה"בורגר-לנד" בבטן בסיומו של עוד "מפגש כיתה" מרגש. המחשבה האחרונה לפני שנרדמתי תמיד היתה נכון ששוב אף אחד לא הציע לי חברות, אבל לפחות אני יכולה מחר לישון עד מאוחר (בכיתה ה' נדמה לך שיש בזה איזשהו היגיון פנימי).
אבל כל שבת בבוקר, בעשר בדיוק, הייתי מתעוררת לצלילי אות הפתיחה של תוכנית הבלהות המיתולוגית של רשת ג', "על בטוח", שהשכן מלמטה היה משמיע לכל השכונה בזמן שהוא היה שוטף את האוטו.
ועכשיו מישהו ב"הליקון" החליט שזה רעיון ממש טוב לשחזר את טראומת הילדות שלי ולהוציא דיסק אוסף עם 25 שירים מהתוכנית הרב-לשונית הזוועתית ההיא ששודרה בכל שבת משנת 77' עד 92', כולל שיר הפתיחה!
חוץ משיר אחד באמת יפה (שיר הפינה-קולדה של רופרט הולמס אלא מה?) מכיל האוסף אסונות מכל קצוות תבל, מננה מוסקורי ועד אנגלברט האמפרדינק (או כמו שקראו לו אצלנו בבית: אנגלברט פומפרניקל), שלא לומר חיקויי אבבא כמו "אחוות האדם" (בטח שהם זכו באירוויזיון), קצת אפריק סימון וקאוור שמאלצי של ג'ייסון דונובן לסיום. ואחרי כל זה הם אפילו לא הודו לאילן בן-שחר בעטיפה הפנימית.
מוות על בטוח
24.9.2000 / 11:46