המשטרה: 40 אחוז מתיקי ההונאה – לא תקינים

קיימים כשלים חמורים במקצועיותה של המשטרה ובאופן טיפולה בעבירות הונאה - כך קובע דו"ח מבקר המדינה. מניתוח ממצאי התיקים שנדגמו, עולה כי בתחום מקצועיות החקירה נמצאו ליקויים ב-38 אחוז מן התיקים - ובכלל זה היעדר ביצוע מלוא הפעולות הדרושות למיצוי החקירה. כמו כן חשף המבקר אי קיום בקרה של הדרג הממונה, חקירות שהתבצעו ביחידות הלא מתאימות, אי התאמה בין סעיפי החוק שיוחסו לחשוד ובין העובדות שבתיק.

בתחום ההקפדה על הליכי חקירה נמצאו ליקויים בשיעור 39 אחוז. בין היתר לא נרשמו סיכומי חקירה כנדרש, התגלתה סחבת בשלבי החקירה השונים, ולעתים לא נעשו פעולות לאיתורו של חשוד שהוכרז דרוש לחקירה.

בתחום השמירה על זכויות חשודים או נחקרים נתגלו ליקויים של 60 אחוז. שליש מהמעצרים לא היו תקינים, מחצית מהעיכובים לחקירה לא היו תקינים, לא נשלחו הודעות על סגירת תיקי חקירה לחשודים ולמתלוננים, ובכך נפגעה זכות הערעור. חשודים נחקרו שלא בשפתם - בניגוד לפקודות.

השרה ציפי לבני, יו"ר ועדת השרים לתיאום מנהל וביקורת המדינה לדוח מבקר המדינה, מסרה בתגובה לביקורת בתחום זה כי היא "רושמת לפניה" את הודעת המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל, לפיה הונחו קציני החקירות בכתב להקפיד על תיקון הליקויים שהועלו בדו"ח בעניין מערך החקירות של עבירות הונאה, במגוון נושאים. הוועדה תקיים בקרה על ביצוע ההנחיות בעניין תיקון הליקויים.

בנוסף, תיבחן המשטרה והמשרד לביטחון פנים מחדש את היערכותם מול סיכוני הפשיעה המתוחכמת. הבדיקה תסתיים בתוך שלושה חודשים, ומסקנותיה יועברו לאגף לביקורת המדינה במשרד רה"מ.

באפריל 1999 אימצה הממשלה המלצותיה של ועדה בינ-משרדית בנושא אלימות בין בני זוג, בראשות מנכ"ל משרד העבדוה והרווחה דאז, וקבעה שוועדה זו תמשיך בעבודתה ותלווה את יישום ההמלצות. דו"ח המבקר קובע, שעד יוני 2001 לא המשיכה הוועדה בפעילותה. הבדיקה העלתה כי כתוצאה מכך לא יושמו חלק מהמלצות הוועדה. בנוסף לא פעלו גם ועדות משרדיות לנושא האלימות, שהיו אמורות לפעול במשרד.

סקר שנערך העלה, כי משרדי הממשלה הרלוונטים אינם אוספים בשיטתיות מידע על מצבי אלימות במשפחה, וכי יכולת דליית מידע פרטני על אדם מסוים מוגבלת ביותר. גם מערכת הבקרה על המקלטים לנשים מוכות ועל דירות הקלט אינה פועלת כהלכה. הביקורת העלתה, כי המשרד לא ערך מחקר לבחינת תפקודם, תרומתם ואיכות הטיפול הניתנת בהם. במשרד אף לא נמצאו נהלים לפיקוח על הגופים האמורים.

המבקר מסכם באומרו, כי "אלימות כלפי נשים הפכה לבעיה חברתית קשה. היא פוגעת בגופן ובכבודן של נשים, ואף מסכנת את חייהן. בעיה זו דורשת טיפול שיטתי ויעיל, ככל שניתן. החובה לתת מענה לתופעה זו, מוטלת על משרדי הממשלה ובראשם משרד העבודה והרווחה". לדעת המבקר, אין השירותים יעילים ומועילים כפי שהם אמורים להיות.

ועדת השרים מסרה בתגובה כי עד תום שנת 2002 ינקוט משרד העבודה והרווחה סדרה של פעולות לתיקון הבעיות עליהן הצביע המבקר. בין היתר ייערך המשרד לריכוז ועיבוד נתונים הקשורים לתופעה, יפעיל ועדה בינמשרדית בנושא בראשות מנכ"ל המשרד, ויגביר הפיקוח והבקרה על המקלטים והמרכזים לטיפול באלימות. בנוסף, יופקד מנכ"ל המשרד אישית על בדיקת כל מקרה רצח של אשה בידי בן זוגה, בשיתוף הרשויות הרלוונטיות, במטרה להפיק לקחים מתפקוד הרשויות בתחום.

בדיקת המבקר העלתה, כי עשרות תכניות לשמורות טבע ולגנים לאומיים, בשטח כולל של עשרות אלפי דונמים, אינן מקודמות במוסדות התכנון לאורך שנים. רשות הטבע והגנים, השייכת למשרד לאיכות הסביבה ומופקדת על קידומן של תכניות אלה, לא בדקה את כל השטחים שיועדו בתוכניות מתאר ארציות, ולא ערכה בחינה תקופתית של המצב כדי להסיר החסמים להכרזת השטחים כשמורות טבע.

לעומת הזנחה יחסית של קידום תכניות אלו, מצא המבקר כי תכניות לפיתוח ולבינוי על גבי שטחים אלה זוכה לטיפול מזורז, וכי במשך זמן העיכובים "אין הגנה מספקת על הגנים והשמורות מפני הרס חסר תקנה". כמו כן קיימים עיכובים בהגשת התכניות בגלל התנגדויות של גופים שונים בממשלה ובשלטון המקומי, וכן בשל חילוקי דיעות בין גופים אחרים. בנוסף קובע המבקר כי רשות הטבע והגנים והמשרד לאיכות הסביבה אינם מתואמים ביניהם, ובכך נפגע קידום התוכניות.

16.8 מיליון שקל השקיעה רשות שדות התעופה בהקמת מסוף זמני לצליינים. מאז השלמתו באוגוסט 2000 לא נעשה בו שימוש. המסוף הוקם לאור צפי התיירות חסר התקדים, בעיקר של צליינים, לקראת שנת 2000. על פי התחזיות שהיו בידי הרשות זמן קצר לפני ההחלטה על הקמת המסוף, לא היתה הצדקה לבנייתו. למרות זאת הוחלט על הקמת המבנה, שישמש גם לתגבור המסוף הקיים עד להקמת מסוף נתב"ג 2000. המבקר מותח ביקורת על הרשות, שגרמה להוצאה כספית כבדה וככל הנראה - גם מיותרת.

בעקבות מבקר כתלונות חוזרות ונשנות על הזנחת הבניין, הוחלט לערוך בדיקה של המתרחש באתר ההנצחה על שם הנשיא לוי אשכול, השייך למשרד ראש הממשלה. הבדיקה העלתה כי הפעילות השוטפת של האתר מתמקדת בתחזוקת הארכיון, ואינה עוסקת בפעולות הנצחה כלשהן, כמצופה ממנה. עוד העלתה הבדיקה, כי אלפי המסמכים המתויקים במאות תיקים נמצאים תחת פיקוחו הבלעדי של עובד הארכיון היחידי, המועסק כמנהל הארכיון, ללא רישום מסודר של כל המסמכים המצויים. רבים מהשמות על התיקים רשומים בעיפרון, ולעתים אינם קריאים. הארכיון אינו מצויד במחשב. שיפוץ הבניין לא אושר כחוק. המבקר מסיק כי יש לשקול מחדש את הדרך הראויה להנצחת מורשתו של לוי אשכול.