הנכים: מתחת לקו הדלפק

"הביקורת בתחום שילוב אנשים בעלי מוגבלויות בחברה ובעבודה העלתה תמונת מצב עגומה כמעט בכל תחום שנבדק", קובע המבקר, ומוסיף כי "נראה שאין עדיין מודעות מספקת ברשויות השלטון ובגופים ציבוריים לצרכים הייחודיים של נכים בחברה". ארבע שנים לאחר חקיקת חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כך עולה מהדו"ח, יישומו עדיין חלקי מאד: הפריסה הגיאוגרפית של השירותים אינה ברמה מספקת; נכים רבים אינם זוכים לקבל את מלוא השירותים שהם זכאים להם, וחלק מהשירותים אינם ברמה הנדרשת.

את הבעיות ניתן לחלק לתחום התשתיות, ולתחום הטיפול המקצועי. במרבית הגופים שנבדקו לא היו נתונים על המספר הכולל של בעלי מוגבלות שזקוקים לשירותיהם, ולא על היקף השירותים הניתנים להם. אחת התופעות הבולטות שהעלתה הביקורת היא היעדר סידורי נגישות לאנשים עם מוגבלויות בבניינים ציבוריים רבים – ודווקא באלו בהם הם מרבים לבקר, קופות חולים, למשל.

מתוך בנייני המוסד לביטוח לאומי שנבדקו, רק ב-30 אחוז נמצא מקום חניה מסומן המיועד לנכים. ברבים אחרים יש מקומות חניה, אך אין כבש המאפשר עליה למדרכה, או שהוא אינו תקני. ב-91 אחוז מהסניפים שנבדקו לא היו אמצעי השירות, כגון דלפק המודיעין ומתקן המים נמוכים, דיים כדי לאפשר גישה לנכים. במבנים רבים של סניפי הביטוח הלאומי אין מעליות או שירותים המותאמים לנכים, ופתחי החדרים צרים מכדי שניתן יהיה לעבור בהם בכסאות גלגלים.

דוגמא נוספת: ביקורת שנערכה באוניברסיטת בר אילן העלתה כי בבניין הספריה קיימת נגישות לנכים באמצעות מעלון בשתיים מבין חמש הקומות בלבד. האוניברסיטה לא ערכה סקר מקיף על סידורי הנגישות בקמפוס, הכולל חניות, מעליות, רמפות, מעברים מעקות ושירותים, ולכן אין לדעת אילו סידורים חסרים ומה עלותם. רק 1.6 אחוז מבין החניות בקמפוס הוקצו לנכים – מול 5 אחוז שמחייבות תקנות התכנון.

למחסור בתשתיות מתווסף מחסור בעובדים מקצועיים ופרה רפואיים, והיעדר הכשרה מספקת לעובדים המטפלים בבעלי המוגבלויות. עוד מעלה הביקורת, כי ילדים בעלי מוגבלות אינם מקבלים חינוך שיאפשר להם להשתלב בעתיד בחברה ובעבודה.

סקירה מיוחדת הוקדשה בדו"ח לאופן יישום החוק על ידי משרדים ורשויות ממשלתיות. מהבדיקה עולה, כי משרדי הממשלה והרשויות המקומיות אינם מיישמים חוקים ותקנות שנועדו לסייע לאנשים בעלי מוגבלויות, והם נוטים להטיל אלה על אלה את האחריות למצב. לדעת המבקר, גם במסגרת המשאבים הקיימים ניתן לעשות יותר, והוא מציע להגביר הפעילות בתחומי ההסברה והחינוך, ואכיפת החוקים הקיימים. הדו"ח מוכיח, כי תהליך מימושם של עקרונות השיויון והשילוב נמצא עדיין בשלביו הראשונים.

בעקבות הדו"ח בנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה ובעבודה החליטה הממשלה להקים ועדה ציבורית ממשלתית שתטפל בכל הנושאים הקשורים לאנשים עם מוגבלות. הוועדה תיבחן האם להכפיף את יישום חוק שויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות לאחריותו של שר מסויים. בתוך ארבעה חודשים יערכו משרדי הממשלה תוכניות מפורטות לטיפול באנשים עם מוגבלויות. התכניות יגובשו בידי האגף לביקורת המדינה, ויועברו ליו"ר ועדת השרים.

כדי לייצר תשתית נתונים בנושא, תערוך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר מיוחד. משרד העבודה והרווחה יקים מאגר נתונים מפורט בנושא אנשים עם מוגבלויות. המשרד יקים מינהלת עצמאית לתעסוקה לאנשים עם מוגבלויות, שבין תפקידיה: ייזום ופיתוח תוכניות להכשרה ולשיקום תעסוקתי, השלמת השכלה, יעוץ תעסוקתי, אבחון לצורך קבלת שכר מינימום מופחת.

בתוך שישה חודשים תגבש נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות שבמשרד המשפטים תוכנית להגברת המודעות, והרגישות של הרשויות לצרכיה של אותה אוכלוסיה. משרדי הממשלה שפעילויותיהם הנוגעות לנכים זכו לביקורת מצד המבקר, ינקטו או נקטו מאז זמן הביקורת בפעולות לתיקון המצב.