לבדואים מספיקה חצי מדרכה

הרשויות המקומיות במגזרי המיעוטים מתאפיינות ברמת פיתוח נמוכה של תשתיות בתחומי ביוב, מים, דרכים, ופיתוח אזורי תעשיה. בנוסף, הן לוקות במיעוט מקורות עצמיים לפיתוח - מצב המגדיל את תלותן בסיוע ממשלתי לפיתוח. זו השורה התחתונה של דו"ח מבקר המדינה בנושא זה.

דוגמא למצב התשתיות אפשר למצוא בפרק הדו"ח העוסק במצב הדרכים הפנימיות ברשויות המיעוטים. בין ממצאי הבדיקה: ב-88 אחוז מקטעי הדרך שנסקרו, לא היו כלל סימוני צבע, ובאלו שכן היו סימני צבע מצבם היה בינוני עד גרוע; ב-70 אחוז מקטעי הדרך שנסקרו חסרו שלטים ותמרורים. כמחצית מעמודי התאורה לא היו בטיחותיים. בכמחצית מקטעי הדרך לא היו מדרכות. בכשליש מהישובים שנכללו בסקר נמצאו מפגעים בטיחותיים בדרכים הפנימיות. למעלה ממחצית הצמתים היו במצב בינוי ורע.

מראשית שנות ה-90, מופקד משרד הפנים על פיתוח הרשויות המקומיות במגזר המיעוטים. בדיקת המבקר מעלה, כי המשרד לא יזם ולא ביצע במידה מספקת פעולות שיהוו בסיס למתן פתרון כולל לרשויות הערביות. בעקבות זאת הועבר הנושא לטיפולו של משרד רה"מ בסוף שנת 1999.

בחינת גיבושה והפעלתה של תוכנית רב שנתית לפיתוחו של המגזר הדרוזי והצ'רקסי בשנים 95-99, העלתה ליקויים בסיסיים ביישומה. התוכנית לא טיפלה בהיבטים של חינוך, רווחה ותעסוקה; ביצועה כלל הקמת מוסדות ציבור מפוארים, תוך חריגה תקציבית ניכרת, וספק אם הרשויות המקומיות בתחומן הוקמו המוסדות יוכלו להפעיל ולתחזק אותם; הסקר לבדיקת צורכי הפיתוח של המגזר לא התבצע על פי הסטנדרטים המקובלים במשרדי הממשלה וגם הפרויקטים התחבורתיים בוצעו תוך חריגות ניכרות בעלויותיהם ובלוחות הזמנים שלהם.

האוכלוסיה הבדואית בנגב מונה כ-130 אלף נפש. כמחציתה גרה בשבעה ישובי קבע שהוקמו על ידי המדינה בשנות התשעים. המחצית האחרת גרה במקומות ישוב ארעיים, שאינם מוכרים על ידי הרשויות. המבקר קובע, כי ישובי הקבע הוקמו ברמת פיתוח מזערית, ללא מערכת ביוב, עם כבישים צרים בכמחצית מכפי שקובעות התקנות, ללא פיתוח שטחים ציבוריים ותוך בנייתם של מוסדות ציבור מעטים מהרצוי. מאז הקמת היישובים לא חל שיפור ממשי ברמת הפיתוח והתשתיות. תיקון המצב הוערך בכ-1.2 מיליארד שקל, אך לממשלה אין מדיניות כוללת ותוכנית רב שנתית מתוקצבת לפיתוח המגזר הבדואי.

אחת הסיבות למצב הגרוע היא תיפקודה של המנהלה לקידום הבדואים בנגב, שהוקמה בשנת 1986 לצורך טיפול בתביעות הבעלות על הקרקע. עובדת היותה של המנהלה כפופה לשלוש רשויות ממשלתיות שונות, ללא חלוקה ברורה של תחומי האחריות ביניהם, מקשה מאד על תפקודה. גם הגדרת תפקידיה של המנהלה אינה קבועה, ולא תמיד היו בידיה הכלים לביצועם.

מנגד, המבקר מדגיש גם את התופעה של פלישה לאדמות מדינה ובניה בלתי חוקית. לדבריו, התופעה צוברת תאוצה ככל שמתרבה האוכלוסיה בעשרות נקודות הישוב הלא מוכרות. הפריסה הרחבה של הפזורה הבדואית בנגב מקשה גם על מתן שירותים לאוכלוסיה ברמה נאותה.

למרות שהמבקר בחר להקדיש לנושא התשתיות במגזר המיעוטים חלק משמעותי מאד מהדו"ח, לא התייחסה לכך ועדת השרים. "אין אפשרות לעסוק בכל הנושאים שסקר הדו"ח. השרה בחרה לעסוק במספר נושאים מערכתיים, והפרק האמור לא נכלל בהם", כך אמרה השרה ציפי לבני, יו"ר ועדת השרים לתיאום מנהל וביקורת המדינה לדו"ח מבקר המדינה. עם זאת, הוסיפה לבני, כי לאחר פירסום הדו"ח תהיה תקופה ארוכה בה ייבחנו הנושאים הנוספים בו, כגון מצב התשתיות במגזר הערבי. בחודש הקרוב מתכוונת השרה לערוך סיור תשתיות בנגב שיכלול גם אזורים של בני מיעוטים. בתוך פרק זמן זה תקיים הוועדה דיון בנושא.