איה היא בלונדינית לאטבית אטרקטיבית בת 21 בעלת גוף של רקדנית בלט ורצון עז לעזוב הכל מאחוריה. את עבודת הפרך, הבושה וההתעללות.
מעט מאוד השתנה מאז התפרקה ברית המועצות ולאטביה הפכה למדינה עצמאית. הקושי הגדול ביותר הוא למצוא עבודה ולהתפרנס. כשנכנסה איה לקפה-אינטרנט בבירה ריגה, היא שלחה הודעה לסוכנות כוח אדם באירופה: "צעירה בת 25, הנראית טוב מחפשת עבודה בדנמרק, עדיף בריקוד".
התשובה התקבלה כמעט מיד: "הי! איה, את לא צריכה כל ניסיון קודם, בואי כבר השבוע". בהודעה נאמר לה כיצד להיכנס לדנמרק כתיירת ומה לענות לפקיד ההגירה בנמל התעופה בקופנהגן. עוד נאמר לה להגיע ל"מועדון 8" בעיר, שם תפגוש את מעסיקה החדש ושם תרקוד.
היא קנתה את הכרטיס, עקבה אחר ההוראות והגיעה. "ישר הראו לי את הסאונה וחדרים אחרים במועדון שם, נאמר לי, נערכות מסיבות סקס". היא מספרת שכששאלה את המארחת שהובילה אותה האם תדרש לעשות סקס עם האורחים, התשובה היתה "כן".
איך מתפרסם הסיפור? איה היא עיתונאית, מטרתה היתה לחשוף את הסחר הגדול בנשים מברית המועצות לשעבר לרחבי אירופה. את המסע הזה היא עשתה בליווי שני חברים נוספים שהצטרפו אליה כמאבטחים. "ראיתי בכך שליחות לאחר שהבנתי כמה עשרות אלפי בנות עוברות את החוויה הנוראית הזו במטרה להרוויח כסף", סיפרה. בעקבות דיווח שהעבירה איה על המועדון למשטרה, התבצעה עליו פשיטה ובעליו נעצרו.
במהלך התחקיר חשפה העיתונאית עשרות נערות שענו למודעות "או-פר" בעיתונים. הן התבקשו לפגוש את "משפחתן החדשה" בשדה התעופה וגילו לפניהם סרסורים שלקחו אותן לבתי הבושת ברחבי המדינה. רבות מהן כלל לא קיבלו תשלום על עבודתן כשפחות מין. בנות שניסו לברוח הוכו ובמקרה אחד נרצחה אחת מהן.
קבוצות של נשים נסחרות בעשור האחרון כ"מטבע עובר לסוחר" ברחבי אירופה, במה שמוגדר היום כסחר העבדים הגדול ביותר מזה מאה שנה. במדינות רבות דורשים ארגוני הנשים לחוקק חוקים שימנעו אפשרות לסחור בנשים או להעסיקן בבתי בושת נגד רצונן. למעלה מ-80 אחוז מהבנות העוסקות בזנות ברחבי אירופה הן ממדינות חבר העמים. "הבעיה", מספרת פעילה בארגון נשים בדנמרק, "היא שהמשטרה לא מתעניינת ולא אכפת לה מהבנות. הן מגורשות חסרות כל מהמדינה בעוד שסרסור עושה את דרכו לשדה התעופה לאסוף נערות חדשות".
זה קורה גם אצלנו
תופעת הסחר בנשים הגיעה בעשור האחרון גם לישראל. מאות בנות, רובן ממדינות חבר העמים, מוברחות לארץ בדרכים שונות כדי לעבוד בזנות. הן נכלאות בבתי הזונות ברחבי הארץ ונדרשות מיד לקבל לקוחות. לעיתים הן נחטפות על ידי סרסורים ונמכרות לסרסור אחר, אך בכל מקרה הן אינן מקבלות תשלום על עבודתן.
גבול מצרים-ישראל הוא אחד המקומות המועדפים על המבריחים. נערות המגיעות בטיסה למצרים מוסעות לגבול, שם הן ממתינות למבריח הבדואי באוהלים של שבטי הבדואים באזור, ובשעת לילה הן עוברות את הגבול. רכב הממתין להן בצד הישראלי מסיע אותן, ללא הפרעות מצד הצבא, למכונים השונים בבאר-שבע, תל-אביב וחיפה.
גם בישראל קצרה ידה של המשטרה מלסייע לבנות. רובן מגורש בבושת פנים מהארץ ולבעלי המכונים לא נעשה דבר. הכל בגלל שאין בישראל חוק המונע סחר בנשים. בימים האחרונים פשט מס הכנסה על מעודון "טרופיקנה" שליד הבורסה ברמת גן. מבדיקת החוקרים עולה כי בעלי המועדון, הפועל מזה 15 שנה, מעלים הכנסות בשווי שישה מיליון דולר בשנה. במקום עובדות 24 בנות בשתי משמרות, סביב השעון. כל בחורה מארחת כ-15 גברים במשמרת. תמורת התענוג משלם הלקוח 250 שקלים, כאשר 50 שקלים הולכים לבחורה ו-200 לבעלים. בעליו של המועדון, ג'קי יזדי, נעצר ומעצרו הוארך בחמישה ימים עד תום החקירה.