לכבוד הכנרת

אנו, חברי מערכת וואלה!, מתכבדים להשיא משואה זו לכבוד הכחול העמוק, השחפים, והריח של המים. בגלל העיקול בכביש שממנו נשקף, פתאום, העיגול הרחוק שמוקף בהרים חומים. לכבוד השרקיה, הרוח המזרחית החמה שבאה בצהרים, ומערבלת פתאום את המים. לכבוד האנשים שגרים מסביב לאגם, וקוראים לו ים. לכבוד בית הקברות הישן של מושבת כנרת, ואלה ששמם חקוק שם, על המצבות. לתפארת האוויר היבש, החמסין הכבד, חלוקי הבזלת האפורים שמכסים את החופים, והבוץ התובעני שסימן פעם את קו המים. לכבוד האפור הסמיך של החורף, ולתפארת הקצה הלבן של החרמון שמסתמן בימים צלולים. בגלל הרגע המפואר שבו נפרשת קשת ענקית וצלולה בענן שמעל הים. למענם של נהר הירדן, של הדן, הבניאס, החצבני וכל הזרזיפים הקטנים שעוד שוצפים שם, לפעמים. בגלל העשב
הירוק שמכסה, בדיוק אז, את הגבעות שמסביב. לזכרם של הצליינים חיוורי הפנים שנהגו לבוא באלפיהם ולראות ניסים. לכבודם של אנשי הניו אייג', של הזרוקים עם הגיטרות, של הערומים עם הטארוט. בגלל נקודת המפגש הייחודית של כל הרשומים מעלה עם אנשי המנגל והמטקות של השבתות. בגלל יופיה המדהים של נקדות החן האחרונה בארץ, ששווה כל מליצה ללא שמץ סרקזם.

ולתפארת מדינת ישראל, והכבוד של הטבריינים.
(כנרת ארצי)