אנו, חברי מערכת וואלה!, מתכבדים להשיא משואה זו לכבוד חבר הכנסת אילן גילאון. פגשתי אותו ביום חורפי אחד במסדרונות הכנסת, בשיאה של שביתת הנכים, כשהוא בקושי הולך (ולא בגלל שהוא בעצמו נכה) ועיניו מעידות על מחסור חמור בשעות שינה. "ישנתי הלילה עם הנכים במשרד העבודה והרווחה", הסביר לי. ח"כ שהולך לישון עם הנכים ולא מכין את התקשורת למאורע? ככתב בכנסת, זה נשמע לי בלתי אפשרי. כתב אחר פגש את גילאון לאחר מכן במזנון. "בשביתה הנוכחית של הנכים אתה לא כל כך פעיל", אמר לו. גילאון חייך במבוכה והסביר: "בשביתה הקודמת, בזמן ממשלת ברק, הייתי חלק מהממשלה, יכולתי להשפיע. עכשיו, כשאני באופוזיציה, נוכחות מופגנת שלי רק תפגע בשובתים. אז אני נמצא שם כל הזמן, אבל דואג לא להיות בפרונט של המצלמות".
גילאון באמת היה עם הנכים. הם התייעצו איתו בכל, והוא לא עזב אותם לשניה. באותו רגע במזנון שמחתי לגלות, שיש גם אישי ציבור, אפילו פוליטיקאים, שאפשר להתגאות בהם.
ולתפארת מדינת ישראל, שיש בה לפחות צדיק אחד.
(לירון מרוז)
לכבוד הפוליטיקאי ההגון
לירון מרוז
16.4.2002 / 16:10