מלהלנד דרייב

אתחיל בגילוי נאות. בקוצר רוח חיכיתי לDVD של "מהולנד דרייב". לא רציתי ללכת לראות את סרטו האחרון של דיוויד לינץ' בקולנוע, אחרי שמיטב המבקרים הדגולים של מדינת ישראל לא ידעו אם הסרט (על כל השעתיים וחצי שלו) הוא בעצם יצירת מופת או עוד משהו חלטוריסטי של במאי גאון עם בלורית שיער משעשעת. התחושה התחזקה בזמן שכל מכרי שראו את הסרט הבהירו חד משמעית, שעל מנת להבין מה בדיוק קורה שם, צריך לראות את הסרט יותר מפעם אחת (ולפעמים הפעם השניה גם לא תמיד מספיקה). אם כך, מה יכול להיות יותר מושלם מלצפות בסרט בהנאה צרופה בבית, עם טלוויזיה ענקית ומערכת סראונד משובחת כמה פעמים שרק רוצים, בעלות חצי כרטיס קולנוע?

ובכן ידידי, אם אתם רוצים לראות את הסרט, ורק לראות את הסרט, רוצו מייד לספריית הוידאו הקרובה ותדרשו אותו. אם חשבתם שצפייה בבית תעזור לכם, בעזרתם האדיבה של הבונוסים המתבקשים לסרט מסוג זה, להבין קצת יותר מה מתרחש בעלילה, צפויה לכם הפתעה מאוד לא נעימה.

חשבתם שלינץ' יסביר בערוץ קריינות נפרד למה בעצם הוא התכוון? טעיתם! חשבתם שאולי כוכבות הסרט המדהימות לורה הארינג ונעמי ווטס יחשפו תובנה בלתי מפוענחת? הצחקתם אותי. קיוותם אולי לראות סצינות שלא נכנסו לסרט, או (כמתבקש בסרטים כמו של לינץ') לראות כיצד עשו את הארט המהפנט? טעיתם ובגדול! גרסת הDVD של "מהולנד דרייב" נטולת כל בונוסים באשר הם מלבד טריילר וביוגרפיות של השחקנים.

אפשר להבין מדוע לינץ' לא משתף איתנו פעולה בגרסת ה-DVD. אנחנו אולי הורגלנו לקבל בונוסים, ולינץ' מצידו רוצה שפשוט נהנה מהסרט, ורק מהסרט, ללא עזרתו. המוטו של לינץ' הוא כמו באומנות - כל אחד מוזמן לפרש את הסרט איך שהוא רוצה. העיקר שלא יבואו לדרוש את הכסף בחזרה.

אפשר לסלוח ללינץ' על המחסור בבונוסים (שמאוד יכול להיות אגב שהם כן טמונים שם, כ"ביצות הפתעה". רק שאף אחד עדין לא גילה אותן), אולם שיא השיאים הוא, שהסרט לא מחולק לפרקים. גרסה נטולת בונוסים היתה מאוד מקובלת כשראשוני הסרטים יצאו בDVD. אבל גם אז לא היה עולה על הדעת שלא תהיה חלוקה לפרקים. ב"מהולנד דרייב", שעתיים וחצי של סרט מרוכזים בפרק אחד. תוציאו את הדיסק מהמכשיר, תרצו לחזור לראות, נניח רק את סצינת האהבה הלסבית שוב, תקבלו נמק ביד מלחיצה על כפתור הFAST FORWARD. תרצו לקפוץ שעה אחורה, כי היה רמז שמסביר את התפתחות העלילה, תלחצו REWIND, רק שלא תגיעו חס וחלילה לחדר מיון. אפילו קלטות וידאו VHS עושה את העבודה יותר מהר וטוב.

הנחמה היחידה באה מכיוון התמונה והסאונד. הסרט מקודד בשיטת הDTS, ויצירותיו של המלחין הנודע אנג'לו בדלמנטי, כולל מעבר בין סצינות שהרקידו את הסאב וופר רק מאדירות את התחושה. לנו נותר לקוות שאולי בעוד כמה חודשים, או שנים, יוציא לינץ' גרסה מחודשת לסרט, עם חלוקה לפרקים ו...בונוסים.