קרא לזה פרינג', קרא לזה הנחה לפנסיונרים

מאת: עדו פלוק

שני ליצנים מחופשים (היום נהוג לקרוא לזה פרינג') הסתערו עלי בכניסה למסיבת העיתונאים שערכה עיריית תל אביב. מרפק מהיר לצלעות והתחמקות הביאו אותי לאולם, לפגישה עם עדת ליצנים נוספת (היום נהוג לקרוא לזה פאנל). פסטיבל שיכלול מסיבות המוניות ותקליטנים מחו"ל? הצחקתם אותם. העיקר ש"מסתרי הקול הבולגרי" מופיעים.

כששמעתי, לפני שנה, את אחד מאנשי אגף התרבות בעיריה מדבר על פסטיבל תל אביב, כזה שיהווה מענה חצוף לפסטיבל ישראל הירושלמי והפומפוזי, הנחתי שמדובר בפרופגנדה חסרת בסיס ושחר. התקציב היה זעום, הזמן דחוק והעבודה מרובה.

הופס, מסתבר שטעיתי. הזמן והכסף התקבלו לבסוף, ואגף התרבות של העיריה, בניצוחה של עלמת הברזל גילה אלמגור, הצליח לאגד שורה ארוכה של מופעים כדי ליצור רשמית את פסטיבל תל אביב. גימלאים היכונו, מדובר בתור הזהב שלכם.

פסטיבל תל אביב, שיתקיים בין ה- 11 ל- 21 בנובמבר, מבטיח שפע של הנאות בנפטלין ובפורמלין. הדגש הושם על המחול, התיאטרון והמוסיקה הקלאסיים, כשמופעים כמו "כרמינה בוראנה" וקונצרט הרוק (הכבד?) "90 שנה למקהלת צדיקוב" והופעה של דינוזאורי הרוק ג'טרו טול הם גולות הכותרת של הפסטיבל. הדור הצעיר – אם אפשר לקרוא לבני 40 כך - ייאלץ להסתפק ב"דה דה”, "קייס צ'ויס” וכמה פרינג'ים ברחבת המשכן לאמנויות.

כשנשאל הפאנל הנכבד, מה בדבר מוסיקה אלקטרונית ומופעים לצעירים, החלו הגמגומים. יוסי מר-חיים, המפיק האמנותי הסימפטי של הפסטיבל, חכך בגרונו, טמן מבטו בשולחן ומלמל משהו בדבר מופע אפשרי של אסף אמדורסקי ואביתר בנאי, צמד תקליטני הקלאב-טראנס המובילים בארץ. "אולי יבואו גם תקליטנים מחו"ל, זה עוד לא סגור", המשיך מר-חיים להתפתל במושבו. "ומה בדבר עיסוק בקולנוע?", טרדו העיתונאים שוב את שלוותה של חבורת המתבצרים. "ובכן", ענתה אלמגור, "תיערך רטרוספקטיבה של האנימטור הצ'כי הנודע ליאן שבאנקמאייר. שווה להכיר אותו". אבל היי, תסתכלו על הצד המואר, לא יגררו מכוניות חונות!

במחירי הכרטיסים, לעומת זאת, ידעו חברי הפאנל לנקוב בקלות. כרטיס ממוצע למופע בפסטיבל יעלה בין 100 ל- 250 שקל. קראו לזה תענוג, קראו לזה בריאות. אני קורא לזה אווירה של פסטיבל.