שוב אנחנו אופים מצות מדם של ילדים

"אירופה שטופה בגל חסר תקדים של אנטישמיות. מדובר באנטישמיות מהסוג הקלאסי. קשה לנו, כחוקרים, להוציא את המלים האלה מהפה, אבל היום אנחנו משוכנעים בקיומו של ממד אי רציונלי ביחס למדינת ישראל – שמקורו באנטישמיות מהסוג הישן". מסקנות אלו, חסרות תקדים בחריפותן, הן השורות התחתונות של הדו"ח השנתי של המכון לחקר אנטישמיות באוניברסיטת תל אביב. הנתונים הוצגו הבוקר במסיבת עיתונאים בתל אביב.

החוקרים מגדירים את גל האנטישמיות הנוכחי, שהחל בשנת 2000, כ"אנטישמיות חדשה". מאפייניה: "אנטישמיות פוליטית" המבוצעת, ממומנת ומוסטת במידה רבה יותר מבעבר על ידי מדינות האיסלאם וכספן, ועל ידי מהגרים ממדינות ערב החיים באירופה. התוצאה: האבחנה בין העם היהודי ובין מדינת ישראל נעלמה לחלוטין. היחס כלפי מדינת ישראל והציונות נושא אופן אנטישמי מובהק. השינוי הזה ביחס לישראל גורם לעולם, לדעת החוקרים, לשפוט את המצב הביטחוני החמור בארץ באופן לא אובייקטיבי, ומונע ממדינת ישראל להיבחן באותם כלים בהם נבחנות מדינות אחרות בעולם.

בשנת 2001 דווח על 50 פיגועים נגד יהודים ומוסדות יהודיים ברחבי העולם, ועוד כ-180 אירועים אלימים ופגיעות ברכוש יהודי. אולם, הביטוי המובהק ביותר לגל האנטישמיות הנוכחי אינו במספר האירועים כי אם בחריפותם: 50 אחוז מההתקפות נועדו לגרום לפגיעה פיסית ביהודים או ברכושם. כך גם היה בשנת 2000, לעומת שיעור של 20 אחוז בשנים הקודמות.

התחזית לשנה הנוכחית אולי קשה אף יותר. ההסלמה בעימות עם הפלסטינים הביאה לעליה חדשה באירועים האנטישמיים באירופה, לאחר רגיעה מסוימת בתחילת 2002. החוקרים מעריכים כי עליה זו תלך ותגבר בחודשים הקרובים.

גלי האנטישמיות השנה קיבלו משנה תוקף בחודש ספטמבר, עם ועידת דרבן והפיגוע בתאומים, ב-11 בחודש, יומיים לאחר נעילת הוועידה. ועידת דרבן נועדה לדון בבעיות של גזענות ושנאת זרים, אך הפכה - לדעת החוקרים - למסע מאורגן ומתוכנן מראש של העולם הערבי ואיסלמי נגד ישראל והעם היהודי. הפרוטוקולים של זקני ציון ופרסומים אנטישמים רבים אחרים הופצו באופן חופשי בימי הוועידה, כולל תמונותיו של היטלר, ותחתיהן ביטויים נגד קיומה של מדינת ישראל. נעשה גם ניסיון לעוות את משמעותה ההיסטורית של השואה ולטעון כי מעשי הנאצים אינם שונים באופן עקרוני מיחסה של ישראל לפלסטינים.

בפרסומים רבים נטען כי הפיגוע ב-11 בספטמבר נעשה כתגובה להשפעה היהודית בארה"ב. במקביל נטען כי היהודים או ישראל עומדים, למעשה, מאחורי המתקפה. בעקבות כך חלה עליה ניכרת במספר האירועים האנטישמיים בסתיו 2001, בעיקר במערב אירופה ובפרט בצרפת ובריטניה, בהן מתגוררת קהילה מוסלמית גדולה.

אנשי המכון לחקר האנטישמיות טוענים כי אינטלקטואלים, אנשי ציבור ופוליטיקאים אירופאים משמיעים התבטאויות שכמותן לא נשמעו עשרות שנים. דוגמה לכך היא השוואתו של חתן פרס נובל לספרות, ז'וזה סאראמאגו, בין מעשי ישראל בשטחים למעשי הנאצים. בהפגנות נשמעות לעתים קריאות מפורשות להרג – שעוברות ללא תגובה הולמת.

"משתולל באירופה טרור אנטישמי", אמר ד"ר אבי בקר, מנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי. "מסיבת העיתונאים הזאת היא כתב אשמה חריף נגד אירופה". התגובה הציונית ההולמת תתגלם, בינתיים, בדמותו של כנס חירום של הקונגרס היהודי העולמי שייערך בעוד שבועיים בבריסל במטרה להפעיל לחץ על ממשלות אירופה על מנת שיתחילו לפעול בעניין. "אסור לנו להחריש כשאירופה נמצאת בתהליך כזה", הוסיף בקר.