היום השביעי: מפסיקים לעשות יוגה בשקט

בתוך רצף הפיגועים של החג וסוף השבוע, שהתחברו לפיגועים בחיפה ובאפרת, ולפעולת צה"ל ברמאללה, ניסו אתמול חברי הארגון החדש "היום השביעי" להשמיע בתל אביב גם קולות אחרים. הארגון, שמבוסס על יוצאי ארגון ארבע אימהות, מגדיר את מטרתו כ"סיום מלחמת ששת הימים, 35 שנים לאחר שפרצה". בניגוד לארבע אימהות, מבקש הגוף החדש להימנע מזהות פוליטית ברורה. הם מדברים על תנועה ציונית חדשה, שתחתור לסיום המלחמה בשטחים תוך "התכנסות" לגבולות חדשים בהם לא יכללו מרבית שטחי הרשות הפלסטינית.

באוהל שהקימו אתמול בגן צ'ארלס קלור, מול מסגד חסן בק בתל אביב, נכחו רק פעילים מעטים, בהם זהרה ענתבי ממקימי ארגון ארבע אימהות, וסא"ל (מיל) דני רשף, מפעילי אותו ארגון. עוברים ושבים כמעט שלא הגיעו לבקר, גם עיתונאים ואנשי ציבור מיעטו לפקוד את המקום, והפעילים התקפלו כבר בשעות אחר הצהרים. אפשר לתלות זאת במזג האויר העכור, הפיגועים הקשים, המיקום הנידח של אוהל המחאה או היעדר הפירסום, אך אין ספק שאוהל המחאה נראה הפעם בעיקר כהתכנסות חברים לא מחייבת על הדשא.

אחת מהנוכחים במקום היתה רוני ענבר, מורה לספרות מכרמיאל. בניגוד למרבית המייסדים, ענבר לא היתה מעורבת בפעילות ארגון ארבע אימהות. המעורבות הפוליטית היחידה שלה עד כה, היתה התגייסות למען ברק במערכת הבחירות של 1999. ענבר יכולה להצטייר כאבטיפוס של רבבות הפעילים אליהם מייחלת התנועה. "השנה וחצי האחרונה הובילה אותי לתחושה שאנחנו ממש אבודים בחלל", היא אומרת. "התגובה הראשונית שלי היתה ניסיון להסתגר אל תוך חיי האישיים, לעשות יוגה בשקט. אבל זה לא הלך. לפני חודש וחצי עוד האמנתי בחזון מדינת כל אזרחיה. רציתי לחיות את החיים הקטנים שלי. אבל המצב הקשה הוכיח לי, שעכשיו הלאומי והאישי הפכו אחד. המצב הנוכחי הוא של להיות או לחדול, ונדמה לי שיותר ויותר אנשים מבינים את זה. אנחנו שואפים להפוך לתנועת המונים, שתוביל ותעצב הציונות החדשה".

למרות מיעוט הנוכחים על הדשא, טוענים אנשי היום השביעי שהם מונים כבר קרוב לאלף פעילים וזוכים להיענות נרחבת בציבור. ההתנגדות באה בינתיים דווקא משמאל: את כנס היסוד של התנועה שהתקיים לפני שבועיים בתל אביב נטשו במפתיע חלק מהנוכחים, רובם אנשי שמאל מובהקים. זאת, לאחר שמעל הבמה נשמעו קולות בעד חיילי צה"ל בשטחים, ובגנות הסרבנות.