ארבעה בני משפחה אחת נהרגו אמש בפיגוע שאירע בהתנחלות אלון מורה. מחבל עבר את הגדר המקיפה את היישוב, שאינה אלקטרונית, והצליח לחדור לבית משפחת גביש בשכונה א' בהתנחלות. הוא נכנס לקומה הראשונה בבית, ופתח בירי, סמוך לשעה 20:30 בערב. בני משפחה ששהו באותה עת בקומה השניה, הזעיקו את כיתת הכוננות של היישוב. במקום החלו חילופי אש בין כיתת הכוננות של המתנחלים לבין המחבל, שהתבצר בתוכו.
ארבעה מבני המשפחה נהרגו מאש המחבל: בני הזוג רחל ודוד גביש; בנם אברהם, קצין סיירת מטכ"ל, בן 25; ויצחק כנר, אביה של רחל. מותם של האם, אביה ובנה נקבעו במקום. דוד גביש הועבר במצב אנוש לבית החולים תל השומר, שם נפטר על שולחן הניתוחים. שלושה ישראלים נוספים ששהו בבית הצליחו להסתתר מפני המחבל וחולצו בסולמות מאוחר יותר ללא פגע.
חיילי צה"ל, כוח מיוחד של מג"ב וכיתת כוננות כיתרו את הבית והסתערו עליו. במשך מספר שעות סרקו הכוחות בזהירות מרבית את הבית ורק כחמש שעות לאחר תחילת האירוע פרצו לחדר בו שהה המחבל - ומצאו את גופתו. עד כה לא ברור באיזה שלב של האירוע נהרג. בהוראת צה"ל נותרו תושבי אלון מורה בבתיהם מתחילת האירוע ועד סופו.
הזרוע הצבאית של החמאס, עז א-דין אל קסאם, קיבלה אחריות על הפיגוע ודיווחה כי המחבל הוא אחמד עבדל ג'וואד ממחנה הפליטים עסכר בשכם.
פגיעה באצולת המתנחלים
נדב שרגאי, כתב הארץ, מוסיף:
סיפורה של משפחת גביש הוא סיפורו של התנחלות אלון מורה, היישוב היהודי בשומרון שתולדותיו שזורים בקורות גוש אמונים. רחל גביש, שנהרגה אתמול, ובעלה דוד, שנפצע קשה ומת מפצעיו, נמנו על ראשוני גרעין אלון מורה. הפגיעה בבני המשפחה, בשכונת הוותיקים של אלון מורה, היא פגיעה באצולת המתנחלים, בלב-לבו של גוש אמונים הוותיק.
בית משפחת גביש ממוקם מעל ביתו של מנחם פליכס, ממייסדי גוש אמונים, שאיבד את בתו עפרה בפיגוע ירי, לפני כעשר שנים, והוא סמוך גם לבית יוסף ונחמה פורת, שאיבדו את בתם, תרצה, באירוע המפורסם בכפר ביתא. שכן אחר הוא בני קצובר, מראשוני גוש אמונים, לשעבר ראש המועצה האזורית שומרון.
בנם של רחל ודוד, אברהם, קצין שהיה בחופשת לימודים, שנהרג אף הוא אתמול, התארח לחג אצל הוריו יחד עם אשתו, נעמה, בתה של דניאלה וייס, ראש המועצה האזורית קדומים, גם היא מראשוני ההתיישבות היהודית בשומרון. לשניים, שהתגוררו באחד המאחזים, בת קטנה, דריה. ההרוג הרביעי, יצחק קנר, סבו של אברהם ואביה של האם רחל, בן 81, התארח בחג עם אחיו, בבית בתו רחל.
רחל, כבת 50, מורה ויועצת חינוכית בביה"ס באלון מורה, יחד עם בעלה דוד, מחנך בישיבה בקרני שומרון, השתתפו עם הרב צבי יהודה הכהן קוק המנוח, ראש ישיבת מרכז הרב באותם הימים, בניסיון ההאחזות הראשון של גרעין אלון מורה בחווארה באזור שכם, לאחר מלחמת יום הכיפורים. בנסיון ההאחזות נטל חלק גם אריאל שרון, שהמליץ באותו אירוע לחיילים לסרב לפקודת הפינוי. הם נטלו חלק גם בניסיון הההתנחלות השני של גרעין אלון מורה, העיקש במיוחד, בתחנת הרכבת בסבסטיה.
לא מוכנים לחיות בגיטו
אנשי אלון מורה, המונה היום כ-230 משפחות, לא גידרו את היישוב מסיבות אידיאולוגיות. גם הוויכוח הציבורי שפרץ בהתנחלויות בשאלת הגידור, לאחר רצח הילד בן התשע, רמי חבה, תושב אלון מורה, לא שיכנעה את החברים להקים גדר. חבה נחטף על ידי מחבלים במאי 1987, מחורש הסמוך ליישוב, נאבק עמם, נרצח במכות אבן חדה והושלך למערה סמוכה, שם התגלה.
מנחם פליכס, שכנה של משפחת גביש, ותושבים אחרים באלון מורה, הסבירו אתמול שוב כי אינם מוכנים לחיות כמו בגיטו. באלון מורה פיקפקו גם אתמול בגלוי בתועלתה של הגדר, בשל תנאי השטח הקשים, המקום הררי ומבותר ואורך הגדר הנדרשת לגדר את כל המבנים. בנצי ליברמן, יו"ר מועצת יש"ע וראש המועצה האזורית שומרון, שבא אתמול לאלון מורה, הזכיר כי באלי סיני, בחמרה, ובגבול הלבנון התגברו המחבלים על "גדר חכמה", בעוד שבאלון מורה הצליחה כיתת הכוננות, רק לפני חודשיים, לסכל שני פיגועים.