המשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס נערכו בצל תקופת שפל קשה בכלכלה העולמית. 37 מדינות בלבד השתתפו במשחקים, כשהן שולחות 1,408 ספורטאים. עקב רישום מועט בוטל טורניר הכדורגל ובטורניר ההוקי-שדה השתפו שלוש מדינות בלבד. למרות הנתונים המוקדמים, 33 שיאים אולימפיים ו-16 שיאים עולמיים נשברו במהלך המשחקים.
לראשונה נעשה שימוש בדוכן המנצחים המשולש, בהנפת דגלי המנצחים ובהשמעת המנוני המדינות. כפר אולימפי לשימוש הספורטאים הגברים נבנה במיוחד והספורטאיות נאלצו ללון בבתי מלון. הטכנולוגיה נכנסה לעזר כששעונים אוטומטיים ומצלמות פוטו-פיניש נכנסו לשימוש בפעם הראשונה. האצן הפיני המהולל, פאבו נורמי, הורחק מהמשחקים על רקע טענות שקיבל כספים להשתתפויות בתחרויות.
אדי טולאן האמריקאי זכה בריצות למאה ומאתיים מטר והנבחרת האמריקאית ב-400X4, גברה על האצנים הגרמנים בדרך למדליית הזהב. מילדרד "בייב" דידריקסון האמריקאית זכתה בשתי מדליות זהב (ריצת משוכות והטלת כידון) ואחת מכסף (קפיצה לגובה). נצחונה של דידריקסון בריצת המשוכות הוענק לה למרות שסיימה באותו זמן עם ג'ין שילי, חברתה לנבחרת. שילי נפסלה מכיוון שהפילה אחת מהמשוכות בדרך. חואן קרלוס זאבאלה הארגנטינאי, עדיין מחזיק בתואר הזוכה הצעיר ביותר במרוץ המרתון, כשעשה את ההישג בגיל 21.
הבריכה האולימפית נשלטה על ידי היפאנים שזכו בארבעה מתוך חמישה משחים. השחייניות האמריקאיות השלימו הישג זהה, ארבע מחמש. קלרנס 'באסטר' קראבי, שהפך לכוכב ההוליוודי באק רוג'רס, היה השחיין האמריקאי היחיד שזכה בזהב בבריכה.
לוס אנג'לס 1932, ארה"ב
14.9.2000 / 18:45