בלגיה קיבלה את אירוח המשחקים האולימפיים כמחווה סמלית לסבל שעבר העם הבלגי בתקופת מלחמת העולם הראשונה. במקור היתה אמורה ברלין לארח את המשחקים ב-1916, אך המלחמה גרמה לביטולם, למרות רצונו של פייר דה קוברטין לערוך אותם בכל זאת, כאנטי-תזה למלחמה.
הוועד האולימפי החרים את מדינות הציר: גרמניה, אוסטריה, בולגריה, הונגריה וטורקיה והן לא הורשו לקחת חלק במשחקים. למרות זאת, 29 מדינות השתתפו במשחקים כולל מדינות שרק זכו לעצמאות: צ'כוסלובקיה, אסטוניה ופינלנד. הספורטאים לנו במיטות צבאיות בבתי ספר בעיר וקיבלו זאת בהבנה. הדגל האולימפי והשבועה האולימפית הוצגו לראשונה במשחקים. על הדגל, הקיים עד היום, משולבות חמש טבעות ביניהן כמסמלות את חמשת היבשות.
בתחרויות שלטה ארה"ב כרגיל ובסך הכל קטפה הנבחרת האמריקאית 41 מדליות זהב. צ'רלי פאדוק זכה בריצה למאה מטר והשלים זכייה כפולה בזהב כחלק מנבחרת השליחים האמריקאית. פאבו נורמי, 'הפיני המעופף' החל במסע צבירת המדליות האולימפיות שלו, כשזכה בשלוש מזהב ואחת מכסף. הפינים קטפו בתחרויות הריצה תשע מדליות זהב ושברו במעט את הדומיננטיות האמריקאית. פרנק פוס האמריקאי זכה בתחרות הקפיצה במוט בתוצאה שהיום נראית מגוחכת, 4.09 מטר. אלברט היל הבריטי השלים זכייה בריצות ל-800 ו-1,500 מטר, הישג שנשמר לאורך 44 שנה, עד שפיטר סנל הניו-זילנדי עשה זאת בטוקיו 64'.
ארה"ב, שידועה יותר ככוח פוטבול, זכתה בטורניר הרוגבי אחרי שניצחה את הקבוצה היחידה שנרשמה מלבדה, צרפת. בריטניה, אוסטרליה ודרום אפריקה, הידועות ככוחות החזקים ברוגבי, לא שלחו נבחרות למשחקים. בבריכה האולימפית השלימו האמריקאים זכייה ב-11 מתוך 15 משחים, כשנורמן רוס ואתלדה בלייבטרי מככבים עם 3 מדליות זהב כ"א.
אנטוורפן 1920, בלגיה
14.9.2000 / 18:42